![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חבל לתאר את הסאטירה הזאת (כן אדוני...)כמשהו איזוטרי שמתאר חברה של חייזרים שאינה קיימת כאן. תראה לי סאטירה שאינה מבוססת על המציאות; אם יש כזאת אז היא אינה סאטירה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סאטירה היא הקצנה של המציאות, היצירות שהוזכרו מתארות את המציאות כמו שהיא בסגנון משעשע, מעין דו"ח מבקר המדינה שיעובד ע"י קישון. (האם קישון כתב סאטירות או הומורסקות?) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(הומורסקה סאטירית. הומורסקה יכולה להיות סתם קומית ללא סאטירה וסאטירה יכולה להיות בדמות מערכון או קריקטורה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גמישות לשונית היא תכונה אהובה עלי, בכל אופן התכונתי לכך שאף אני מתייחס לסדרות ''כן אדוני...'' ולספרי פרקינסון וקישון כלתאורים כמו-דוקומנטריים ואין עדיפות לפרושו האובייקטיבי של המתעד את המציאות לשל זה של המביים אותה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |