|
||||
|
||||
א. "אנשים שמאמינים שרואים אותם כל הזמן.." האם באמת אף פעם לא עברה בך המחשבה שגם במציאות אנושית לחלוטין זה יכול לקרות? (או, במלים אחרות, תקרא את אורוול). ב. על הבוז שאתה רוחש למי שמאמינים באלהים ו"אכן מעדיפים שלא לדעת מה הוא רוצה כי זה יפריע להם" -?! (=סליחה?!) מאיפה בדיוק אתה קובע שאדם יכול ל ד ע ת מה האל רוצה ממנו. אני לא בטוחה שאתה ממש מבין את התפיסה הזו, אבל יש כאלה שחושבים שאנחנו בכל זאת לא תמיד יכולים (או צריכים) לנחש מה אלהים רוצה מאיתנו; יש גם כאלה שחושבים שעצם קיומו לא בהכרח כרוך בלרצות מאתנו. ובכל אופן, מי אתה לשפוט אחרים או לבוז להם? אני בזה לך בזאת על הבוז שלך לאמונה של מישהו אחר! |
|
||||
|
||||
שלום לך דף-נע. א. כן, זה יכול לקרות, תאורטית, אבל זה כנראה לא יקרה, ובכל מקרה - יותר קל להגיד שאלוהים יראה אותך, מאשר שהאח הגדול יראה אותך. על כל פנים - המטרה של "האח הגדול" היא זהה לזאת של אלוהים בקונטקסט הזה - להיות מישהו שרואה כל פעולה שלך. אם תגרמי לאנשים להאמין שיש אח גדול מסביבם, הם יהיו חיילים ואזרחים הרבה יותר ממושמעים. מה הפואנטה? ב. אני מתייחס לזן מסויים של אנשים, שנתקלתי בו רבות בחיי - מדובר באנשים חילונים-לכאורה, שמאוד מעריכים את הדתיים בגלל שהם מצליחים לקיים מצוות. מה זאת אומרת? זאת אומרת שצריך לקיים את המצוות, ואני לא. רגע, אז אתה מאמין שמי שיש אלוהים כל יכול שקבע לך שאתה צריך לעשות כך וכך? כן. אז למה אתה לא מקיים מצוות? כי... (לא רוצה לוותר על כדורגל/חשמל/רכב בשבת ועוד תירוצים). אלו אנשים שאני רוחש להם בוז, כי אלו אנשים שמאמינים במשהו, אבל בשביל הנאות חיים עלובות מוותרים עליו, למרות שהם מאמינים שבסוף הם יסבלו בגלל זה. אם אדם מאמין שיש אלוהים, אבל שאין לאל הזה דרישות ממנו - מצויין, הרי לך אדם עם אינטגריטי פנימה. אדם שמאמין שיש ממנו דרישות, אבל אינו ממלא אותן כי הוא רוצה לראות כדורגל בשבת - זה אדם שאני לא יכול להבין. אני בגישה של הכל או כלום. או שאתה מבצע את מה שאתה מאמין שנדרש ממך כיציר אלוהים, או שאתה לא מאמין שזה נדרש ממך. איך בן אדם יכול לחיות עם עצמו באמצע? כן, אני בז לאנשים הללו, וצר לי אם את בזה לי בשל כך. הבוז שלי נובע משעות של שיחות שנגמרו ב"אתה צודק, אבל...". אין להם סיבות אמיתיות (מעבר לנהנתנות) למה הם עושים מה שהם עושים. הם פועלים בניגוד להשקפת העולם שלהם, באופן קבוע. את הבוז שלך אלי פיתחת בלי לשאול אותי אפילו למה. יהיה נחמד לדבר על זה לפני שנחליט שדרכינו שונות מכדי לדבר על כך. יום טוב לך. |
|
||||
|
||||
א. אני לא צריכה לגרום לאנשים להאמין שיש מי שמסתכל עליהם כל הזמן. מצלמות ומכשירי תצפית ומעקב שונים הם לא ממש דמיון ותו לא. ב. אני לא באמת בזה לך (ומצ''ב התנצלות כנה), אבל מכעיס אותי שאנשים בזים בקלות כזו לאחרים. לי נראה לא פשוט לחיות לפי הדרך שתארת, אם גם זו דרך שלא מעוררת גם בי יותר מדי תחושת כבוד כלפיהם. ג. זה מתחיל להראות כמו ''דבר אחר'' ודיאלוגי א-ב.. |
|
||||
|
||||
1. (יותר טוב? :) ) זה נכון שיש מצלמות, אבל בואי לא נכנס לפארנויה - עדיין אפשר להכנס לשירותים בלי שסוכן מסתורי ידגום את השתן שלי, ובינתיים, לפחות, אני מאמין שאני יכול לתכנן תוכניות הפיכה אלימה נגד ברק בטלפון בלי שיבואו לאסור אותי. (מר צנזור ממשלתי יקר שיושב וקורא מגזינים נידחים ברשת - זאת הייתה בדיחה. שלום ותודה). 2. (הייתי אומר שההתנצלות מתקבלת, אבל זה יוציא אותי נפוח כמו דוד לוי, אז נעשה כאילו לחצנו ידיים וסגרנו עסק). גם בי זה לא עורר כבוד במיוחד. אחרי ששוחחתי איתם, התעורר בי בוז רחב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |