|
||||
|
||||
לא הדוגמא אליה כיוונתי (לא מוצאת כרגע), אבל הנה אחת. |
|
||||
|
||||
אינני יודע איזה חלק מכל הפירסומים הללו היו תעמולה טהורה, אבל נדמה לי שהרוב. |
|
||||
|
||||
מאיפה הם השיגו תמונה מירח הדבש שלי? |
|
||||
|
||||
בירח הדבש שלך חבשת קסדה עם שפיץ? בואנה, לא יכולת להצטלם ברזולוציה קצת יותר גדולה? |
|
||||
|
||||
זו הייתה מצלמה נסתרת, כמובן. או פפרצי. |
|
||||
|
||||
א. הגרמנים בבלגיה נכנסו להיסטריה של "קלעים חופשיים". הם טענו שאזרחים בלגיים צולפים בחייליהם מרובי ציד הציפרים שלהם (למעשה היו אלו חיילים בלגיים שניהלו מלחמת מאסף). הגרמנים פיתחו שיטה של תפיסת בני ערובה בישובים הבלגיים (ראש העיר, הכומר, המורה וכו') והחזקתם כערובה להתנהגות טובה של שאר התושבים. ברגע שחייל גרמני כלשהו נפגע ביישוב הוצאו בני ערובה להורג. כמו כן נקטו הגרמנים בפעולות תגמול שכללו הפגזה ושריפה של בתים ומוסדות מהם כביכול נורתה אש קלעים. בין ההרוגים האזרחיים הבלגיים היו קשישים, כמרים, נשים, ילדים ואפילו תינוקות. כמו כן הגרמנים השמידו על ימין ושמאל מבני תרבות, אתרים היסטוריים, גנים וגשרים שכביכול הפריעו לקו האש של הארטילריה שלהם. בעה"ב בתעמולתם האנטי-גרמנית עשו מטעמים מן הסיפורים האלו והפריזו בהם מאד מאד (זהו המקור לסיפור על הפיכת שומן אדם לסבון), אבל ההפרזות (כמו הטענות על אונס ורצח נזירות) לא היו חסרי בסיס (למעשה היו הוצאות להורג של כמרים). ב. תבנית ההתנהגות בשטחים כבושים של הגרמנים שכולנו שמענו עליה במלה"ע ה-II התבססה על דפוסים שפותחו במלחמת 1870 ובעיקר במלה"ע ה-I. למשל רצח חצי מיליון יהודי רוסיה ע"י פלוגות הכיבוש של הס"ס תוארה כפעולות נגד מחבלים ופרטיזנים ע"פ דרכי הפעולה של הצבא הקיסרי במלה"ע ה-I. החידוש הנאצי היה שכל היהודים (או חברי המפלגה הקומוניסטית) הוגדרו כמחבלים ופרטיזנים. |
|
||||
|
||||
ב. השבוע שמענו על פירסום מאת בנו של חייל מסקנדינביה שהשתתף במפעלות האס.אס. באוקראינה במסגרת חטיבה (אוגדה?) ויקינגית של מתנדבים. הוא הסביר כי הפקודה היתה להרוג כל קומוניסט בהנחה שהוא מחבל/ת, וכל יהודי בהנחה שהוא קומוניסט. אנשים חביבים, הארים והנורדים הללו, תרבותיים ומנומסים. לא לחינם בחרה משפחתי כמקום נופש מועדף את ה- Schwarzwald. לא להידחף, יש מקום לכולם http://www.shakedtours.co.il/?mode=page&page=339... |
|
||||
|
||||
אין חולק על זה שהגרמנים היו חולירות. אבל הם לא היו החולירות היחידות במלחמה הזו, וזה לא שיריביהם היו שיות תמימות. אגב, לסבתא-רבא שלי היו רק דברים טובים להגיד עליהם במלחמת העולם הראשונה1. מה שיכול להעיד על אחד משלושה: 1. בניגוד למלחמת העולם השניה, הגרמנים היו סימפטיים כלפי האוכלוסין במזרח אירופה אבל מנוולים כלפי האוכלוסין במערב. 2. הסבתא-רבא שלי השוותה אותם לרוסים, שהיו כנראה עוד יותר חולירות. הבלגים לא הכירו את הרוסים. 3. הסבתא רבא שלי נתקלה בגרמנים סימפטיים. 1 כבר כתבתי על זה כמה פעמים. |
|
||||
|
||||
אבל אם בפרופגנדה מלחמתית ממלח"ע 1 עסקינן, כאן יש מפות סאטיריות של המלחמה. לברנש שיצר אותם קראו לואיס רמקרס, והוא היה קריקטוריסט באמסטרדם טלגרף. כאן, ניתן להוריד קריקטורות שלו מימי המלחמה, בליווי טקסטים (לא שלו). והוא לא חיבב גרמנים, בלשון המעטה. |
|
||||
|
||||
קראתי באיזה מקום, כעת אינני זוכר היכן, שהסיפורים על הזוועות של הגרמנים בבלגיה במילחמת העולם ה-1 היו ברובם תעמולה. |
|
||||
|
||||
לאיציק ש. ובעיקר לנועה ו. א. הזוועות של הגרמנים בבלגיה היו אמיתיות (הוצאות להורג ושריפת בתים של אזרחים, הביזה וההרס שנקבעה בתודעת העולם התרבותי ע"י שריפת הספרייה העתיקה מימה"ב בלוויין). באופן שהקורא בן זמננו ייטיב להבינו, העיתונות של בעה"ב וארה"ב נתפסה לזוועות הללו, ניפחה אותן ונסחפה לתעמולת זוועה והמצאות חסרות בסיס נגד הגרמנים ובעלי בריתם. כדוגמה לכך הבאתי את הסיפור על בישול בני אדם לסבון שזהו מקום הולדתו. לעובדה זו שתי השלכות. ראשית זה מסביר שהברבריות הגרמנית בבלגיה וצפון צרפת ותעמולת הזוועה של העיתונות האנגלית והצרפתית הן עובדות אמת שהתקיימו זו בצד זו. ההשלכה השנייה היא שתעמולת הזוועה הזו ממלה"ע ה-I גרמה לכך שהציבור וכנראה גם ההנהגה של בעה"ב במלה"ע ה-II התיחס בספקנות ואי-אמון לידיעות על זוועות הנאצים (עד אשר הידיעות אומתו באופן בלתי ניתן להפרכה ב-1944 ואולי גם אח"כ). יש בכך גם הסבר לאופן השקט באופן מוזר בו קיבל היישוב העברי את הידיעות על שואת יהודי אירופה (בעיקר חיסול יהדות פולין ורוסיה. צריך לזכור שאנשי היישוב היו קרובי משפחתם של הנספים). ב. מה שתארתי כאן מתיחס רק לפשעי מלחמה של ממש, שנתקבעו בתועה האירופית כאונס של בלגיה Rape_of_Belgium [Wikipedia]. ועל זה צריך להוסיף את העובדה שגרמניה היא שגרמה למלחמה בין אוסטרו-הונגריה לסרביה, לגיוס הרוסי, הכריזה מלחמה על רוסיה וצרפת, פלשה ללוכסמבורג ובלגיה תוך הפרה בוטה של ההסכמים הבינלאומיים שהיא עצמה ערבה להם לנייטרליות הבלגית וללא כל הצדקה מלבד "זכותם של החזקים", הפעילה ראשונה לוחמת גז, לוחמת צוללות פירטית בלב ים תוך הטבעה של ספינות אזרחיות של בעה"ב ושל מדינות נייטרליות ובודאי עוד מעללים נוספים. בהשוואה לכך, פשעי בעה"ב פגעו בעיקר בחיילים שלהן עצמן ואין להשוותם עם פשעי הגרמנים. לנועה וגם לארז ג. יש לי כאן הזדמנות להסביר את משמעות האולטימטום הגרמני לבלגיה בתוך ארועי אוגוסט 1914. גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה המתגייסת ב-1 באוגוסט ועל צרפת ב-3 באוגוסט. ב-4 באוגוסט פלשו הגרמנים ללוכסמבורג והציגו אולטימטום לבלגים שדרש מהם לרתק את הצבא הבלגי למחנותיו ולהניח לגרמנים להעביר את צבאם דרך בלגיה אל הגבול של צפון צרפת ופריס (כך שהמטרה של תקיפת צרפת היתה ברורה). המלך אלברט של בלגיה החליט להילחם והעביר את האולטימטום לבעה"ב. בערב ה-4 באוגוסט הודיעה בריטניה על כניסתה למלחמה לצד בלגיה וצרפת. בלגיה שלמה מחיר יקר מאוד על החלטת המלך. למעשה עד 20 באוגוסט, הקרבות בבלגיה היו בין הבלגים לגרמנים הפולשים וחלק גדול של מלחמת החפירות 1914-1918 התנהלה בפלנדריה על אדמת בלגיה תוך החרבה גמורה של דרום בלגיה (זוהי עובדה חשובה למי שתמה על החלטת הצבאות ההולנדיים והבלגיים לא להלחם במלה"ע ה-II). ד. ב-7 באוגוסט תקפה צרפת את גרמניה בבצעה פלישה לאזור אלזס לוריין. הגרמנים הסתפקו בבלימת הפלישה תוך גרימת אבידות כבדות לפולשים. הקרב האמיתי של אוגוסט 1914 החל ב-21 באוגוסט כאשר הצבא הצרפתי וחיל המשלוח הבריטי פגשו את הצבא הגרמני על אדמת בלגיה במה שנודע כקרב על הגבולות. המלחמה במערב אמנם פרצה על אדמת בלגיה אבל כבר ב-4 באוגוסט היה ברור שהגרמנים עולים על פריס. ה. אני מציע להתיחס בזהירות לסיפורי סבתא למיניהם על התנהגות הקצינים הגרמניים במז' אירופה. הגרמנים ריכזו את צבאם בחזית המערבית, מה שהותיר להם די מעט גייסות לחזית המזרחית. במידה שהיו גייסות גרמניים במזרח הם לחמו בעיקר בשטח שאוכלסייתו היתה גרמנית (מזרח פרוסיה, טננברג וכו'). כוחות קטנים יחסית של גרמנים השתתפו בלחימה בגזרות אחרות של המזרח, שם הכוח הדומיננטי של מעצמות ההסכמה היה הצבא האוסטרו-הונגרי שהיה מורכב מאוסטרים, הונגרים, צ'כים, קרואטים ואפילו פולנים. לא בטוח שהסבתות הבדילו כל כך בין אוסטרים לגרמנים. בכל אופן הגרמנים הופיעו באיזור תחום המושב של יהודי פולין ורוסיה בעיקר לקראת ולאחר הסכם ברסט-ליטובסק ב-1918 (פרישת רוסיה מן המערכה). אין ספק שהופעתם שבישרה את קץ המלחמה באיזורים האלו, נתקבלה בתחושת רווחה ע"י האוכלוסיה האזרחית שם. גם ההתנהגות שקל לנחש של הגייסות הרוסיים המוכים והמורעבים (וגם האנטישמיים) ללא ספק תרמה לאהדה שבה נתקבלו חיילי הקייזר והקיר"ה. |
|
||||
|
||||
תגובה מעולה! תיקון קטן: בסעיף האחרון צ"ל "מעצמות המרכז" במקום "מעצמות ההסכמה". |
|
||||
|
||||
נכון מאד. מעצמות ההסכמה זה דוקא הצד השני (רוסיה, צרפת, בריטניה ובשלבים שונים גם איטליה, יפן, ארה''ב ועוד). |
|
||||
|
||||
מדהים. מאיזו שנה זה? קינג קונג [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
1917. וכאן יש באיכות יותר טובה. http://commons.wikimedia.org/wiki/Image:'Destroy_this_mad_brute'_WWI_propaganda_poster_(US_version).jpg
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |