|
||||
|
||||
כמדומני, ישובים עבריים מלפני קום המדינה מכונים כך רק במידה והם היו על שטח של יישוב ערבי. במידה ופשוט לא היה ישוב ערבי בסביבה (כמו בהרצליה, אשר העברים חיו לצד הערבים בשכנות טובה, כל אחד על אדמתו במרחק רב. הרצליה עצמה אינה מכונה באתר זוכרות "התנחלות ציונית שהוקמה על אדמות היישוב לפני 1948", כיוון שפשוט לא גרו שם אחרים לפני העברים). |
|
||||
|
||||
"במרחק רב"? וסידנא עלי מה, עז? |
|
||||
|
||||
לא ממש עז, יותר בכיוון של כפר שהיה במרחק כמה קילומטרים מהמושבה עצמה ושממנו נרכשו אדמותיה בכסף נקי וידידות, בתקופת השגשוג בארץ בין 2 הפרעות שחלו בשנות העשרים. הכפר אלחרם שבו היה מסגד סידנה עלי היה רחוק מספר קילומטרים מאיפה שהייתה אז המושבה הרצליה (איפה שהיום בית הספר ויצמן, רחוק מהרצליה פיתוח). זוכרות בדפם על הכפר1 "תולדות הכפר אלחרם" לא מציינים את הרצליה כהתנחלות ציונית שהוקמה על אדמות הכפר. אחד הסיפורים שמסופרים תכופות הוא על הנסיעה ארוכת השעות שהייתה מתל־אביב ועד הרצליה, שבה נסעו היהודים לקנות את חלק מאדמות אלחרם ואג'ליל, נסיעה קשה וארוכה בגלל מכוניות ישנות וחוסר בדרכים סלולות. אם מת"א לקח כמה שעות להגיע להרצליה, אני חושב שבהחלט אפשר להגדיר את הרצליה וסידנה עלי כ"במרחק רב", לנוכח מצבים דוגמת עכו, ירושלים או תל־אביב-יפו. |
|
||||
|
||||
מה הכוונה "מצבים דוגמת עכו, ירושלים או תל־אביב-יפו"? |
|
||||
|
||||
"אני חושב שבהחלט אפשר להגדיר את הרצליה וסידנה עלי כ"במרחק רב", לנוכח מצבים דוגמת עכו, ירושלים או תל־אביב-יפו." מצבים בהם ישובים יהודים וערבים (או יהודים וערבים בכלל) היו במרחק לא רב. כמו בערים עכו, ירושלים או תל־אביב-יפו. |
|
||||
|
||||
ישנם ישובים הרבה שהיו סמוכים לכפרים ערביים, אבל לא *כה סמוכים* כמו ערים מעורבות, במרחק מקביל לסידני עלי והרצליה _(כמה מלבס היתה רחוקה מפתח תקוה?). ועדיין מוגדרים כהתנחלויות ע"י זוכרות ודומיהן, אעפ"י שהאדמות נקנו בכסף מלא. ואעפ"י שבשנים הראשונות, לפחות, היו יחסי ידידות בין היהודים לערבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |