|
עפ"י המאמר, עד 2004, ההוצאה התקציבית הוגבלה עפ"י הגרעון המותר. להשוואה, נניח יש לך סופר שכונתי שירשת מאביך, ורואה חשבון שאתה מחוייב להשמע לדבריו (כי גם אותו ירשת מאביך). מה יותר הגיוני - אם רואה החשבון אוסר עליך להכנס לגרעון של מעל 2% מהמחזור, כי אז הסופר יכול להיכנס לחוסר יציבות, או שרואה החשבון שלך אוסר עליך למכור מעבר למחזור של מיליון ש"ח בחודש, כי אז הסופר יהפוך גדול מדי?
"אפקטיבית, החוק מקטין את ההוצאה הממשלתית במונחי תמ"ג" - נניח המשק צמח ב-5.2% בשנת 2007. כדי שתקציב המדינה ישאר דומה "במונחי תמ"ג", התקציב צריך לגדול גם הוא בשיעור הצמיחה, כלומר 5.2%. אם הצקתיב מוגדל רק ב-1.7%, הוא קטן אפקטיבית ב-3.5%.
|
|