|
||||
|
||||
בזמן בית שני היה אישור הלכתי ואין סיבה שלא יהיה היום. התהליך היה כך: ביום השנה לפטירת הנפטר היו קרוביו פותחים את קברו, אוספים את עצמותיו, ומניחים אותן בכד המיועד למטרה זו. הכד, בתורו היה נקבר במקום אחר (?) ביום האיסוף, המכונה "יום ליקוט עצמות" היו קרובי המת נוהגים אבלות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |