בתשובה להאייל האלמוני, 15/09/08 21:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההגיון ברור: לתקוע טריז. מתאים למדיניותה של אותה ממשלה. בהמשך זנחה מדינת ישראל את המדיניות הזו כמדיניות מכוונת. כיום היא בעיקר נגררת אחרי פעולות המתנחלים בשטח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתמם. מערכת משומנת הכוללת מנהל בירוקרטי ותמיכה חוקית נרחבת ומפורטת שנועדה לגזול אדמות והשתכללה עד כדי שלמות היא לא בדיוק ''להגרר אחרי המתנחלים בשטח''. המתנחלים לא מותחים לעצמם קווי חשמל ומים ולא סוללים לעצמם כבישים להתנחלויות החדשות. מדינת ישראל, הרשמית, הממשלתית, היא זו שעושה את כל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שמדינת ישראל לא ממש מתלהבת מתושבי סח'נין והיא ממש היתה שמחה אם אזרחים סרבנים אלו היו מוצאים את אושרם באוסטרליה למשל. האם היית מאשר לממשלת ישראל לא לספק ליישוב מים, חשמל, דרכי תחבורה, אישורי בנייה וכיוב'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגב מלא בכפרים לא מוכרים שמדינת ישראל אכן לא מספקת להם מים, חשמל, דרכי תחבורה וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חסיד גדול של הכאה מופרזת על חזה עצמך. אני מניח שהנגב אינו ''מלא בכפרים לא מוכרים שמדינת ישראל ...'', אלא שיש ישובים כאלו. ואני מניח שהסיבה העיקרית למצב זה הוא סירוב תושבי הישובים האלו לעבור למקומות ישוב מוסדרים (באותה מידה מדינת ישראל אינה מחוייבת לספק מים וחשמל לכל מאחז שהמתנחלים ירצו להקים. ובכל אלה אין משום מענה לשאלתי הרטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כשם שדבריך אינם מסבירים מדוע מדינת ישראל צריכה לספק את כל השירותים שדובר בהם למתנחלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להתמם, שוקי. אני מזמין אותך לבקר בישוב כזה- ברהט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הופך בין סיבה לתוצאה. מדינת ישראל לא מכירה בישובים ערביים שקמו לאחר 1948 ולכן לא מספקת להם שירותים בסיסיים כמו מים וחשמל. הערבים נאלצים להקים ישובים חדשים בגלל גידול אוכלוסייתם ולבנות בישוביהם הישנים בצורה "לא חוקית" בגלל שמדינת ישראל לא נותנת להם היתרי בנייה מסודרים או מספקת תוכניות מיתאר. אלה שירותים בסיסיים שמדינה צריכה לתת ל*כל* אזרחיה ללא קשר ל"נאמנותם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל הקימה שבע עיירות לבדואים בנגב, הרבה אחרי 1948 (רהט למשל קמה ב-1972). בעיירות האלה יש מים ויש גם חשמל. נכון שהתשתיות בהן עוד רחוקות מהרמה הראויה, אבל הטענה שהמדינה לא מכירה בהן פשוט לא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז 94' רהט היא עיר, לא עיירה. חוץ מזה, בנוסף לרהט יש שבעה ישובים (מועצות מקומיות) נוספים - תל שבע, ערערה, כסייפה, שגב שלום, לאקיה, ח'ורה ואבו-בסמה - שכל אחד מהם מוקף בהתיישבויות לא מוכרות, בהן התושבים רשומים לפי השתייכות שבטית.1 לפי נתונים של משרד הפנים, שהם יחסית נמוכים2, יש בנגב כמאה חמישים אלף תושבים בדואיים - שליש מהם חיים ביישובים לא מתוכננים. 1 לפי משרד הפנים יש 22 שבטים כאלו שתובעים בעלות על אותם שטחים, ועוד קבוצת בדואים שחיים מחוץ ליישובי הקבע ללא תביעת בעלות על הקרקע, ודורשים פתרון התיישבותי שיתאים לאורח החיים ותרבות המגורים שלהם. 2 המדינה טוענת שיש 55,000 תושבים בדואים מחוץ ליישובי הקבע, אבל מועצת הכפרים הלא מוכרים מתייחסת ל75,000. ככל הנראה אפשר למצוא עוד די הרבה מספרים על הסקאלה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הבעיה היא שזה חל גם על ההתנחלויות היהודיות. אפילו ההתנחלויות הן נכון לעכשיו בניגוד לתכניותיה וכוונותיה של ממשלת ישראל, כל עוד הם חוקיים ולא הוחלט לפנותם, היא חייבת לספק להם שירותים בסיסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתנחלויות לא חסרים שירותים בסיסיים והרבה מעבר לכך. התואר ''חוקיים'' לגבי התנחלויות הוא בעייתי בלשון המעטה. להבדיל מהישובים הערבים, הן נמצאות מחוץ לשטח הריבוני החוקי של מדינת ישראל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |