בתשובה להאייל האלמוני, 13/09/08 23:52
אז מה? 490056
שוקי שמאל • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 17:31
א. תראי, איני רוצה להעמיק את הויכוח בכיוון אותו פתחת. איני טוען שזה כיף גדול להיות ערבי במדינת ישראל ואיני טוען שיחס המדינה כלפי המיעוט הפלשתיני ניתן לתיאור במונחים שיוויוני והוגן.

ב. טענתי היא אחרת. אני סבור שמדיניות פוליטית אינה מתנהלת בחלל ריק של אידיאות כמו הגינות ושיוויון. כדי לקדם אידיאות כאלו צריך להתקיים מצב בו השילטון מרויח מקידומן. החבה האנושית מתקיימת במרחב של משאבים מוגבלים. גם אם לא כל משחק הוא משחק סכום אפס, הרי שבכל משחק יש מרויחים ומפסידים.

ג. שילטון נבון נוקט צעדים בהם התמיכה שהוא זוכה בה מן המרויחים מכריעה את את התמיכה שהוא מפסיד מצד המפסידים. במילים פשוטות יותר שילטון אינו יכול ואינו צריך לנקוט בצעדים שאין תמיכה ציבורית בצידם.

ד. ערביי מדינת ישראל נמצאים במצב הייחודי בו כמעט בלתי אפשרי מצידם לתמוך בשלטון, בכל שלטון שהוא. כדי שיווצר מצב כזה ערביי ישראל צריכים להכיר בכך שהם רוצים לחיות כמיעוט מוסלמי במדינה יהודית. במצב כזה הם יוכלו לתמוך ולשלם בקולותיהם עבור "אפלייה מתקנת" לטובתם ולהוות משקל מאזן לקולות אבודים של יהודים שעשויים להפסיד ממהלכים כאלו. מצב כזה לא נראה באופק ובודאי לא צפוי כל עוד נמשך הסכסוך בין ישראל לבין העולם המוסלמי החיצוני. אנשים אינם נוטשים פטרון חזק מאוד כדי להצטרף לנמושה הנמצאת בסכנה קיומית בלתי פוסקת.

ה. ח"כ טיבי הוא אחד מנציגיהם של ערביי ישראל ולא מהקיצוניים שבהם. את יכולה לתאר לעצמך את טיבי ממליץ בגלוי וללא הסתייגות להצביע עבור מועמד יהודי ציוני בתמורה לתיקון קיפוח אזרחי כלשהו של ערביי ישראל? אותו מנהיג תמיד יהיה גנרל שידיו מגואלות בדם ערבי כמו ברק או רבין או ביש גדא המסתבך בכפר קנא כמו פרס.

ו. צדק ומוסר אינם משקל מספיק במאזניים הפוליטיים. הם חייבים להיות מלווים בתמיכה פוליטית ממשית. כל מפלגה בשלטון סבורה כי היא מהווה את העתודה האופטימלית לטובת המדינה. יהיה זה אוילי מצידה לנקוט בצעדים שיביאו למפלתה ולעליית שלטון שהוא בהכרח פחות טוב למדינה.

ז. כל מידה של שיוויון אזרחי לערביי ישראל לא תביא לשינוי מהותי בניכור בינם לבין מדינתם. לכן אני איני רץ אחרי כל שיח זכויות וסיסמאות של קיפוח ושיוויון. שיוויון אזרחי מלא לערביי ישראל (דה פקטו ולא דה-יורה) יוכל להתגשם במדינה יהודית-ציונית רק כאשר בעיית הלאומיות הפלשתינאית תפתר במדינה משלהם ומעמדו של המיעוט הפלשתיני במדינת ישראל יתקבע כמיעוט של קבע (כמו מעמדם של יהודי ארה"ב) השותף לאתוס של מדינתם.

ח. במצב הנוכחי כל המלל של מדינת כל אזרחיה אינו אלא תרמית גסה ושקופה. היהודים של מדינת ישראל לא חיכו במשך 2000 שנה לתקומת ביתם הלאומי ולא הקריבו מה שהקריבו במשך 60 שנה כדי להפוך לבני חסות של בשארה או טיבי או אפילו מג'אדללה. באותה מידה איני סבור שערביי ישראל יוכלו לקבל את חסותם של רבין, פרס או ברק גם אם ידאגו בכל יום להקים בי"ס ערבי חדש.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות