|
||||
|
||||
ההשכלה שלי בנושא מסתכמת בעיקר בקורס סמסטריאלי אחד של שלוש ארבע שעות שבועיות, אבל יש להפריד בין הנתונים לבין עיבודם. הנתונים עצמם יכולים להיות תצלום של בועות שמסמנות את המסלול שעבר חלקיק כלשהו, או זרם חשמלי במקום מסוים שמעיד על המשכות חלקיקים נושאי מטען אליו. זה יותר ענין של מערכות אלקטרוניות מאשר של תוכנה. לפחות ממה שאני ראיתי, גם עיבוד הנתונים לא דורש תוכנה מורכבת שעלולה להיות עתירת באגים- הבעיה העיקרית היא שצריך למצוא מחט בערימת 23^10 שחת, כלומר לטפל בהמון נתונים גולמיים שמתוכם רק מעט רלוונטיים לנו, אבל החישובים הדרושים עצמם והנוסחאות הסטטיסטיות לניפוי הנתונים המיותרים הם פשוטים מאוד. לסיכום: בכל זאת יש שם כמה עשרות ישראלים, כך שאני מעריך שהLHC ייקרא בעתיד "גשר המכביה 2", לאחר שהכל ילך פקקט בגלל שמישהו ישפוך בטעות קפה שחור בתוך גלאי ההדרונים. |
|
||||
|
||||
תודה. אני נשאר קצת סקפטי: משום מה אני מנחש שאף פיזיקאי כבר לא מסתכל על הבועות או על המחט במכשיר החשמלי האנלוגי, אלא על דיווחים על צג המחשב, שעוברים דרך כמה רמות של עיבוד. אפילו שמירת הנתונים לצורך ביקורת עתידית, אני מנחש, עוברת דרך תוכנה (לא שומרים סרטי צילום). גם בתוכנות פשוטות יש הרבה מקום לבאג (פשוט), ולא פשוט לבדוק. מה שנכון, שכל רכיב תוכנה שהוא גנרי מספיק - נניח, שהוא חלק מ"גלאי מדף" שמשתמשים בו כבר כמה שנים בהרבה מעבדות, נותן ביטחון סביר יותר בנכונותו (ובלבד שהוא באמת פשוט; ככל שהוא מורכב יותר, עולה הסיכון שהניסוי דנן יקלע את התוכנה למסלול נדיר שלא נבדק מעולם). כאמור, תוכנות יעודיות שנכתבו במיוחד לפרויקט, או למעט פרויקטים חלוציים דומים, הם בעיניי (ולא שאני באמת יודע מה הולך, כן? אני סתם מהגג מהכורסה) "אזורי סיכון", ונשאר לי רק לקוות שהפיזיקאים מודעים לכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |