בתשובה לארז ליבנה, 09/09/08 5:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בטוח שמיעצים למעבדה שלך מומחים גדולים ממני, אבל למיטב ידיעתי אתם חייבים להגיש בקשה לפטנט (שברמה הכי בסיסית זה לשלוח הדפס של המאמר בתוספת 70 דולר לאיזו כתובת בארה"ב, רק בתור בסיס שעליו יושתת הפטנט) לפני הפירסום, ובמידה שאין הסכם סודיות (שאולי הוא סטנדרטי בעיתון ששלחתם אליו) לפני שזה מגיע לעורכים. לגבי פרוייקט אטלס הסרטן, אחד הנושאים השנויים במחלוקת שמוזכרים בסקירה ב NATURE היא השאלה האם הפרוייקט הזה כדאי. מדובר בסכומים מאוד גדולים שהולכים לאיפיון של הסרטן, לא משהו שהוא בהכרח ממוקד לפתרון. מושמעות דעות שהכסף הזה יכול להועיל יותר במחקר בסיסי שימוקד בעצירת תהליכים כאלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק.. ולכן כתבתי "ולפני הגשת בקשה לפטנט (דבר המחייב סודיות מירבית)" לעיתונים מדעיים אין ולא דבר עם הסכמי סודיות. נהפוך הוא, הם אלו שחושפים מידע בפני הציבור. כמדען שנבנה מפרוייקטי מיפוי כאלה (וכמותי ודאי יש עוד רבים), הייתי אומר שיש להם ערך רב. האם הערך מצדיק את העלות? תלוי את מי שואלים. לעיתים כסף רב יורד לטמיון. כשזה קורה אני סבור שזה מפני שהמיפוי לא הוגדר מספיק טוב ולא מעצם ההתמקדות באיסוף מידע גולמי למחקר בסיסי. יש טענות על כך שנוצר "צוואר בקבוק" בתעשיות התרופות והביוטכנולוגיה מפני שיותר מדי רצו לעשות אפליקציות (=תרופות וכו') ופחות מדי השקיעו ב*הבנה* של איך דברים עובדים, וזה הצליח עד גבול מסויים, אבל גוף הידע לא מסוגל כמעט לתמוך בחידושים נוספים. לצורך זה דרוש מדע בסיסי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |