|
||||
|
||||
לא מזימה, סתם קטנוניות. האם כל הפרט הנוגע לכל קרוביה של המועמדת הוא חדשה עולמית? כן. איכס. ואז מה לשני אלו. |
|
||||
|
||||
כשאחד הערכים שהמועמדת דנן מציבה על סדר היום שלה הוא עניין המשפחה וההפלות, הפרט הזה איננו "אז מה", והפרסום איננו קטנוני. לגבי מועמדים ישראליים לראשות הממשלה, למשל, פרסום כזה היה קטנוני מאוד. איש מהם איננו מתייחס לענייני משפחה, ואת הציבור הישראלי זה לא נורא מעניין. אבל אצל האמריקאים? האג'נדה שלהם שונה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
וההריון של הבת שלה מעיד על השקפתה? האם היא עודדה את בתה להיכנס להריון? האם היא דחקה בבתה שתיכנס להיריון כי היא רוצה נכדים? האם היא שילחה את בתה מביתה ונישלה אותה מהירושה בגלל הילד המתרקם ובא? האם הסיפור הוא על שרה פיילין או על בתה? נניח שבנה של ראש מפלגת שמאל הוא מתנחל, או בתו של ראש מפלגת ימין פעילת שלום עכשיו, האם זה מעיד על ההורים? |
|
||||
|
||||
לשאלתך האחרונה, זה מעיד שהם כשלו החינוך. אבל כאן הסיפור הוא אחר לגמרי, הגברת לא אמנם עודדה את בתה להיכנס להריון אבל מנעה מביתה חינוך מיני, דבר שתרם לחוסר השימוש באמצעי מניעה, דבר שתרם להריון המוקדם, בשילוב עם ההתנגדות לזכותה של האישה לגופה, בסופו של דבר נולד כאן ילד להורים שלא ממש מוכנים לגדל ילד. בהקשר הישראלי הדבר דומה לבן של מנהיגת מפלגת שמאל שנחטף החברון בגלל שאמא שלו לא סיפרה לו שיש ערבים רעים, או לבת של מנהיג מפלגת ימין שרוצחת שמאלנים בגלל שאבא שלה סיפר לה שהם ערב רב. בשני המקרים, כמו במקרה שלנו, לא מדובר על כשלון בחינוך, אלא להפך, מדובר ''הצלחה בחינוך'' והמחיר של אותה הצלחה, והשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם אנחנו רוצים עוד הצלחות כאלה... |
|
||||
|
||||
באמת? האם חינוך ראוי מתמצה רק באינדוקטרינציה פוליטית? ומה אם המועמד מתחתן עם מישהו שהפוך ממנו בהשקפותיו? (ע"ע רפאל איתן ואשתו. היא היתה יוצאת להפגין נגד פעולות שתמך בהן, והוא היה מכין לה סנדוויצ'ים להפגנה). |
|
||||
|
||||
לא "רק", "גם". חינוך ראוי מתמצה *גם* בהקניית ערכים "נכונים" וידע "נכון" לילד. אבל, כשמדובר בפוליטיקאי, אנחנו מסתכלים עליהם בפריזמה פוליטית. מראש אנחנו לא ממש יודעים מה הטעם של הפוליטיקאים שלנו באומנות, למשל, ולכן אנחנו לא יודעים אם הטעם של הילדים שלהם הוא כשלון או הצלחה... |
|
||||
|
||||
האם רפאל איתן גידל וחינך את אשתו? יתר־על־כן, לגיטימי מצד הפוליטיקאי לתמוך בילדיו גם אם יש להם דעות שונות. זה חלק מהחינוך לסובלנות. דוגמה אחרת: אני הייתי מבין את מאיר שטרית אם הוא היה בקשר עם בנו (יש לו בן? אין לי מושג. נניח שכן) לאחר שזה חזר בתשובה. אם אותו בן חזר בתשובה לאחר שחיפש את האמת ומצאה, הייתי רואה בכך מעשה לגיטימי. אולם אם היה מתברר שאותו הבן חזר בתשובה בעקבות כך שמשפחתו רשמה אותו לבית־ספר של "מעיין החינוך התורני", הייתי רואה בכך כשלון חינוכי של המשפחה וזה היה משפיע על הערכתי את שטרית כאישיות ציבורית. |
|
||||
|
||||
הוא לא חינך אותה, אבל מדוע בני משפחה לא יכולים להחזיק בדעות מנוגדות? מה המקבילה לרישום לבי"ס דתי בסיפור של הבת ההרה? |
|
||||
|
||||
בעצם... קראתי עכשיו שוב את הכתבה באתר של CNN. זה לא סתם פורסם, אלא שרה פיילין הכריזה שהבת שלה בהריון ומתכוונת להתחתן עם אבי הילד. היא גם הסבירה שהיא הכריזה על כך כדי לדחות שמועות שבנה, שלוקה בתסמונת דאון, הוא בעצם הבן של בריסטול פיילין. אז ברור למה פרסמו את זה, ולמה בסמוך להכרזה על מועמדותה, ולא ברור למה אובמה נחרץ. לגבי החינוך - נכנעתי. אז זה כן קשור וזהו. |
|
||||
|
||||
ההריון של בתה מעיד על השקפתה רק בשל סוג ההשקפה שמדובר בה, השקפה שנגזר ממנה שההורים אחראים, במידה רבה, למעשי ילדיהם. השקפה ימנית נוסח ישראל, למשל, מתייחסת בעיקר לעניינים פוליטיים-בטחוניים ואינה מבטיחה בפני עצמה הסכמה של הילדים להשקפת הוריהם. אני חושבת שרוב, או כל, ההתקפות על נתניהו מצד התנהגותה של שרה שלו, היו קטנוניות ולא רלוונטיות בעליל. אבל נתניהו לא ממש הטיף בענייני משפחה. |
|
||||
|
||||
לא, ההריון של בתה לא מעיד על השקפתה. מה שכן מעיד על השקפתה הוא מה היא אמרה על ההיריון. שרה פיילין הכריזה שוב ושוב שבתה *בחרה* לא לעשות הפלה, ללדת את הילד ולגדלו (כנראה בשביל להוכיח עד כמה היא אמא טובה). בעוד הבת שלה קיבלה את האפשרות לבחור מה לעשות עם גופה, היא מתנגדת לתת את האפשרות הזו לנשים אחרות. זהו שיא הצביעות. אם היה יוצא לי לראיין אותה, השאלה הראשונה היתה זו: נניח כי בתך, בריסטול, היתה מחליטה לעבור הפלה. האם היית אוסרת עליה? האם את חושבת שהחוק צריך היה לאסור עליה? |
|
||||
|
||||
ומה גורם לך לחשוב שהיא היתה מתלבטת בכלל לפני שהיא היתה אומרת "כן, וכן"? ואם כך היא היתה אומרת, האם זו עדיין צביעות? נניח שהיית חיה בחברה שבה העבדות קיימת ומותרת, ואילו את (כמובן) במתנגדים לעבדות. ונניח שלביתך היה מוצע במתנה עבד, והיא (כמובן) היתה בוחרת לא לקבל אותו, או לקבל ולשחרר אותו. האם לא היית מצהירה, ובגאווה, "בתי בחרה לא להיות בעלת עבדים"? הייתכן שאת פשוט לא מאמינה שייתכן ומישהי באמת ובתמים רואה בהפלה מעשה רע? |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני זכר... ולא - אז זו לא היתה צביעות. אבל אז לפחות היינו מגיעים לעיקר. ברור שיש אנשים המתנגדים, באמת ובתמים, להפלות. הבעיה היא בלהפוך את זה לדבר לא חוקי. ואם בריסטול יקירתנו היתה מחליטה לעשות הפלה, בניגוד לדעת הוריה, מה היה קורה? פיילין היתה מחרימה אותה? מנשלת אותה? ואם זה גם היה בניגוד לחוק, היא היתה רוצה לראות אותה נעצרת? אם כן, אז זה בהחלט לא התמונה אותה הרפובליקאים רוצים להעביר. ברור כי הבעיה היא לא בהתנגדות להפלות. אתה תתקשה למצוא פוליטיקאי אמריקאי מן המיינסטרים שיכריז על כך שהוא "בעד" הפלות. הבעיה היא באי מתן האפשרות, באקט ממשלתי שיכריח נשים לחיות באופן מסוים, גם אם הן לא רוצות בכך. הדיון בארה"ב על הפלות הוא מעוות. זה מאוד קל לדבר על pro-life ועל רופאים רשעים שרוצחים עוברים תמימים. אבל מה האלטרנטיבה? אם בתה של פיילין היתה רוצה לעבור הפלה, ושום דבר לא יכול היה להניע אותה מדעתה, מה אמה היתה רוצה שיקרה? האם בסופו של דבר היא היתה מוכנה לכלוא אותה בחדרה תחת פיקוח מתמיד, שמא לא תפגע בעצמה ובעוברה? |
|
||||
|
||||
לויכוח הזה יש היום צדדים עדינים יותר. למשל יש פוליטיקאים שמתנגדים למימון ממשלתי להפלות, או רוצים לאפשר לשלטון המקומי לא לממן הפלות במקרים מסויימים וכו'. לשאלות הללו יש חשיבות גדולה מאוד בנוגע למספר ההפלות שכן מתבצעות בסופו של דבר, כי אם כל ילדה בת 14 שנכנסת להריון תאלץ לשאת בעלות ההפלה (ובמיוחד בשלבים מאוחרים יותר, זה עלול להיות מאוד יקר בארה"ב), זה יכול להוריד את שיעורן דרסטית (למעשה יש מחקר שטוען שהירידה ברמת הפשע בניו-יורק היא תולדה של גישה זמינה להפלות לנשים עניות). נדמה לי שמעט מאוד רפובליקנים היום הולכים עם הדגל של הכנסת תיקון לחוקה והוצאה מחוץ לחוק של הפלות בכל ארה"ב, הרבה יותר רוצים לאפשר איסורים והגבלות מקומיים. |
|
||||
|
||||
ברור שהדיון הוא לא על האם הפלות זה טוב או רע, אלא על האם הם צריכות להיות מותרות, ובאילו תנאים (כאילו דה, ברור שבמובן מסוים הפלה זה רע: גם אם מישהי בוחרת להפיל בהחלטה שלמה ובסביבה תומכת ומתוך אמונה שלמה שהעובר עדיין אינו אדם בשום מובן, עדיין זה משהו לא טוב מבחינתה, וברור שעדיף היה לא להגיע לכך). לשאלות "מה היא היתה עושה אם בריסטול היתה מפילה" או "אם בריסטול היתה נחושה בדעתה להפיל", שוב אני מזמין אותך להחליף הפלה במעשה בלתי-חוקי שגם בעיניך הוא בלתי מוסרי. מה יעשה ומה יאמר פוליטיקאי שהבת שלו הורשעה בגניבה, או אף רצח? האם אנחנו מצפים ממנו להחרים אותה? ואם הבן שלו פדופיל, האם הוא היה מוכן לכלוא אותו לכל חייו? אלו דילמות נוראות שהחיים עלולים לזמן, ואני אפילו לא יודע מה "התשובה הנכונה". מה שהיא לא תהיה, אני לא רואה סיבה לטעון שפיילין (או כל מתנגד-הפלות אחר) לא תענה בכנות אותה תשובה עבור הבת שלה שהיתה בוחרת להפיל. |
|
||||
|
||||
הבת של ראש הממשלה היא לסבית, הבנים שלו חיו/חיים תקופות ארוכות בחו"ל וחלקם לא שירת בצה"ל. הוא זכה על כך לקיטונות של ביקורת בימין/בימין הדתי, בסגנון "מי שלא מצליח להחדיר ערכים מינימליים לילדיו, איך יחדיר אותם לאומה ?". הציפיה הראשונית היתה לתגובה בסגנון "מי שלא הצליחה לשמור על הבת שלה, לא תצליח לשמור על האומה", הציפיה הזו לא התממשה מסיבות שונות (הזדהות של האגף השמרני עם ערכיה של פיילין, הסיכוי היחיד למעט שמרנות בבית הלבן וכו'). |
|
||||
|
||||
יותר מביקורת אלו היו עקיצות פוליטיות. אם היו מרוצים ממנו היו מתעלמים ממשפחתו. ה'ביקורת' גם לא היתה 'מי שלא מחנך את ילדיו איך יחנך את האומה', היא היתה יותר 'שישלח את ילדיו ללבנון ולא את ילדינו' או 'הוא מושפע לרעה ממשפחתו ולכן החליט ל...'. הציפיה הראשונית היתה יכולה להיות שיריביה יעקצו אותה על ההריון של ביתה. אבל הם לא עושים את זה, אולי כי אובמה באמת לא מוכן לערב את משפחת היריב בעימות הפוליטי, ואולי כי ההריון הוא לא באמת שערוריה חריפה מספיק. אם הבת היתה מסוממת או פושעת אולי כן היו מנצלים את זה נגדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |