בתשובה לשוקי שמאל, 28/08/08 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני תוהה האם הנהגת תשלום עבור צפייה בשידורי חדשות בטלוויזיה היתה מעלה את רמת המוצר. הרושם שלי הוא שכאשר מעצבי מהדורות החדשות מרגישים שהם עובדים בשביל המפרסמים בלבד, השידור הופך למחרוזת של דרמות אנושיות וסיפורונים משעשעים, קצת צחוק וקצת דמע, שכל מטרתם לרתק את הקהל, ובוודאי לא לנסות להחכים אותו. בקשר לתגובה קודמת שלך, מהדורת החדשות של הערוץ ה-1 עולה לדעתי על מהדורות הערוצים המסחריים. היא מוגשת בסיגנון מתון יותר, וזאת כנראה הסיבה ששיעור הצפייה בה נמוך יחסית (למרות יופיה של מירב מילר). בערוץ ה-1 אין שעשועונים בזויים, ובמקומן יש תוכניות אקטואליה שהיו יכולות להיות טובות אילו לא היו נגועות בהטייה ואפילו אינדוקטרינציה פוליטית. חבל שלחלק מאנשי התקשורת שם אין יושרה עיתונאית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר ימים ראיתי בערוץ 1 תכנית שעוסקת בתכניות עבר ומישהו אירח את ירון לונדון. הראו שם קטעים מ"עלי כותרת", טנדו, קליפים של לונדון-גשר אלנבי- ותכנית בשם "דילמה".למרות שירון לונדון אוהב להדגיש את בוזו לערוץ הראשון, שם הוא עשה את מיטב תכניות האירוח שלו- היה מדהים לראות עד כמה היתה רמת התכניות גבוהה; הדיון היה דיון תרבותי-לא פופוליטיקאי והתכניות היו עם מתח פנימי -מעולות. נכון שהיו בשחור לבן על פי מיטב הטמטום של רשות השידור של אותם הימים, אבל מעולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, תוכנית ''דילמה'' היתה מן הטובות והמרשימות הזכורות לי בארץ. הפקתה היתה כנראה יקרה מדי או מסובכת מדי והיא נפסקה אחר זמן לא רב, וחבל. חבל שלא נוצרה מסורת מתמשכת של תוכניות אלה שבהן נעשה סיעור מוחות (כפי שזה קרוי כיום), בכל פעם סביב נושא אחר, באופן נקי, תרבותי, תוך מחלוקות ולעיתים אפילו תוך מחלוקות חריפות אך בלי צעקות ובלי עלבונות אישיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה הסמוייה בדבריך היא שהציבור לא אוהב תכניות איכותיות ולכן האח הגדול צריך לכפות אותן עליו עד שיהפכו ל"טעם נרכש". בבריה"מ התפיסה הזו היתה נהוגה שנים רבות והתוצאה מבחינת איכות התרבות הסובייטית אינה טובה. לעומת זאת מחזאים ומחזות גאוניים כמו הדרמטורגיה היוונית, שקספיר ובעצם גם מולייר נולדו בכור המצרף של טעם הקהל. אני מאמין שהערוצים המסחריים אינם מפיקים תכניות איכותיות לא משום שהקהל לא אוהב אותן, אלא משום שיותר קל להפיק/לקנות תכניות זבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה הזאת כל כך סמויה שאפילו נעלמה מעיני. נסחפת למקומות שלא הייתי בהם ולא התכוונתי להיות בהם. הרשה לי להזכיר לך, שחלק מהתכניות של ערוץ 1 כשהיה יחיד, לא היו אהובות במיוחד על השלטון.ירון לונדון שאליו התייחסתי,החשיב את עצמו לראדיקל ולפעמים חרג מהקונסנסוס החם והיה די בוטה כלפי מפא"י וממשיכתה -התכניות שהתייחסתי אליהן היו עוד לפני המהפך של 1977. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיחסתי לשאלה אם השלטון אהב או לא אהב תוכניות. השאלה היא מדוע תכניות כמו אלו שאהבת לא יכולות להיות מופקות בערוצים המסחריים? אני סבור שהסיבה לכך היא שהציבור לא מספיק רוצה אותן ולכן השאלה כאן היא בכ"ז שאלה של "לחנך את הציבור" או לא. אני סבור שכן צריך לחנך את קהל הצופים, כן צריך טלביזיה ציבורית איכותית. אבל אי אפשר לעשות זאת באמצעות כלי כל כך חלוד וכל כך מעצבן כמו רשות השידור (זוכר את התקלות השביתות והועדים שלהם?). מי שהרס את השידור הציבורי בישראל היו עובדיו ומנהליו ולא הערוצים המסחריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר מנהליו. במונח ''מנהליו'' אני כולל גם פוליטיקאים שהיו בעלי השפעה על הועד המנהל. אם היו רוצים מאד להבריא את רשות השידור -היו עושים את זה. '' האסון'' של השבתת הערוץ הראשון על ידי העובדים לא היה אמור להפחיד אף אחד אלא אם הוא רצה ערוץ חולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, רשות השידור צריכה להיות מעין כלי לעידוד התרבות בארץ, במקום זה היא מאכלסת קרפיונים יבשים ומיובשים, המוכרים רצינות ואחריות מעושים, לחבורת מכורים, שבטוחים שצפיה במבט היא סוג של חובה לאומית מיצבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה ליומן עם יאיר לפיד היא שלח ודרוקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון וזה מה שאני רואה כל זמן שאין פרסומות. הבעיה שמציגים את ערוץ 1 כערוץ מנוון ועלוב מול היתר ולא מול שלח ודרוקר. אינני טוען שערוץ 1 הוא ערוץ טוב. אבל שני האחרים הם זבל מרוכז עם חריגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוץ 1 הוא מנוון ועלוב, נקודה. ומיושן. יש לערוץ תקציב גבוה למדי, רק שרובו מתבזבז על משכורות שיכלו להחסך עם הערוץ היה עובד בצורה יעילה. אני אישית הפסקתי לראות תכניות אקטואליה בערוץ הראשון בתקופה שהפודל של שרון היה הפרשן הראשי שלהם. את סיכום משחקי השבוע בכדורגל, שהיו חגיגה גדולה בערוץ הספורט אני לא מסוגל לראות בערוץ הראשון. עליבות בהתגלמותה. גם תכניות איכות (תכניות טבע, זיווגים ואנא-עארף מה הם עוד מחביאים שם) אני לא רואה בערוץ פשוט כי השלט כבר לא מגיע אליו. לדעתי חשוב שיהיה ערוץ ציבורי, במתכונת ה- BBC. לשם כך צריך רפורמה ברשות השידור שעשויה לקרות רק אם איכשהו איזה שר חזק יקח את זה תחת חסותו וגם יצליחו לשבור שם את ועד העובדים (אני יודע שסביר שממך לא אקבל חיזוק לדעתי זו). דרך אגב, זכורני שד"ר עמית שכטר, שלימד אותי בתואר הראשון (אצלו עשיתי את שני הסמינרים שלי) הציג בצורה בהירה ויפה את המצב הקיים ואת הפוטנציאל של הערוץ הציבורי. לגבי הערוצים האחרים, אף אחד לא מכריח אותך או אותי לראות אותם ובטח שלא לשלם עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השורה האחרונה - זו שאלה אחרת, טכנית אבל גם עקרונית. הרבה אנשים לא מסוגלים כלל לקלוט את ערוצים 2 ו-10 אלא אם מותקנת להם אנטנת כבלים, שהיא כמובן בתשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לגבי ערוץ 1. לא מסכים איתך לגבי שני הערוצים האחרים: לא רוצה- אל תראה. הם קיבלו זיכיון והתחייבו למשהו. בקיצור, לא רוצה לתת להם הנחות בגלל שאינני משלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. באמת לא בסדר שעובדים מתאגדים ונאבקים על הזכויות שלהם. אגב, מי שהרס את השידור הציבורי בישראל היו עובדיו ומנהליו. מי שהרס את הטלויזיה - הם הערוצים המסחריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת הערוצים המסחריים הרסו את הטלוויזיה? המטרה של הטלוויזיה הפופולרית היא לבדר את ההמונים וזה בדיוק מה שהיא עושה. בכל העולם. כל מי שטעמו שונה מטעם ההמון צריך למצוא את הנישות שמתאימות לו, שלמזלנו נגישות למדי בעידן האינטרנט. אגב, הטלוויזיה כאן אף פעם לא היתה טובה יותר. גם בימים של ערוץ 1 הרוב היה זבל, רק מסוג אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנועה שלום. אני מקבל גם את הערתך וגם את הערתו של איציק ש. משפט התולה את חוליו של הערוץ הראשון בועדי העובדים שלו הוא אכן פשטני ולא נכון. כמו בד"כ האחריות מובילה אל הניהול. כ"זכרן" נלהב של זוטות טריביאליות ודברים לא חשובים, אני יכול להעיד שסיפורי ועדי העובדים ברשות השידור לא היו בקטגוריה של "עובדים מתאגדים ונאבקים על הזכויות שלהם". (אני משער שהערוצים המסחריים מעסיקים יותר עובדים ומשלמים להם יותר מרשות השידור). התפתחה שם תרבות שלמה של אוכלי חינם ומקבלי שכר ללא עבודה, שמזכירה את ועד העובדים בסדרה הבריטית "מישהו משרת אותך?". זכור לי מקרה של עובד שקיבל משכורת במשך שנים מבלי לעבוד רק משום שעובד אחר סירב להפסיק לעשן באחד האולפנים (העובד הראשון היה חולה אסטמה או משהו כזה). הדוגמה שהבאתי רק מדגימה שהרשות הסריחה מהניהול ולא מועדי העובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר להשערה שלך - אני בספק. נכון, יש את הכוכבים הגדולים שמקבלים הרבה, אבל ככל הידוע לי - התחקירנים, הצלמים, כל האנשים שעושים את העבודה שברקע, מקבלים גרושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערוץ השני הניצבים מקבלים שכר מינימום לא כולל החזר הוצאות נסיעה. לא חוקי? לך תתלונן במשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה ששמעתי, הבעיה עם העובדים ברשות השידור אינה התאגדותם אלא התאגדותם בנפרד זה מזה. הסכמי העבודה של הטכנאים לא חופפים את אלה של הצלמים, ושונים מאלה של הנהגים וכולי - פיצול שלא תואם את צרכי העבודה של שידורי שטח בעיקר. יוצאים לצלם כתבה, הנהג עובד רק עד שתיים, הטכנאי עד ארבע והצלם מתחלף באמצע, וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיפור שחוזר על עצמו בשדות התעופה, בנמלים וככה. הבעיה היא שתפקידם של הועדים הוא למטב את תנאי העובדים. תפקידה של ההנהלה הוא לדאוג שהמערכת תפעל בצורה תקינה וזה אינו סותר את האינטרס הבסיסי של העובדים. מה שקרה ברשות השידור הוא שההנהלה לא הצליחה להעביר את הגבולות שלה אל ועדי העובדים (והללו אולי סרבו להבין אותם) והעדיפה לסגור איתם את החשבון באמצעות ההפרטה והמיסחור. בקשר למשכורות הזעומות ועובדי הקבלן ברשות השנייה. כללי השוק אומרים שצריך לשלם משכורות בגובה שבו יש אנשים המוכנים לעבוד עבורן. ברשות השידור היה שוק רק מבחינת הבלגן והשביתות. התקלות הטעויות ורמת השידורים הנמוכה לא היו מקריים. רשות השידור העסיקה המון עובדים במשרות מאוד חלקיות, הרבה סטודנטים לומדים והרבה אנשי רוח ופעילים ומקורבים שהשלימו הכנסה באמצעות התשלומים הזעירים של רשות השידור. מכאן אוירת החלטורה והרשלנות הטכנית של השידורים. תקלות מרגיזות על ימין ועל שמאל התרחשו לא רק כאשר טכנאי כלשהו החליט להשבית את השידור אלא כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך 24 השנים שהייתי במילואים פגשתי בין היתר אנשים מאל- על, תעשיה אוירית, רשות השידור: כמו שהיו אין ספור סיפורים על האבסורדים שסיפרת, כך לאותם עובדים היו אבסורדים על המנהלים הבינוניים והבכירים. היה זמן למשל, שהיו בתעשיה האוירית המון עובדים שאפילו לא היו מגיעים לעבודה, אלא רק מקבלים משכורת - בגיבוי ההנהלה. דברים שלא יאומנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היכרתי עובד אחר שקיבל משכורת בלי לעבוד משום שלא רצה את התפקידים שהוצעו לו ולא קיבל את אלה שרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין ועדי עובדים מזכיר לי סיפורים שהיה מספר לי אחי לפני 30שנה. הוא היה אז לפני הסדיר ועבד בחברת החשמל בקריאת מונים. בשלב מסויים באו אליו מהועד והעירו לו שהוא עובד מהר ויעיל מדי. אפשר היה לעשות מה שכולם עשו-שנאו את הועדים. הנהלת ההיסתדרות וחברת החשמל די אהבו את זה (אגב, גם היום). הם אהבו את זה כי היה להם נוח שיש את מי לשנוא ולא את הנושאים באחריות למצב. אם איגודי העובדים היו דמוקרטיים מלמטה, המצב לא היה יכול להתנהל בצורה כזאת. אבל: הנהלת חברת החשמל היתה יכולה להיות בעלת כסת"ח קבוע למחדליה והנהלת ההיסתדרות ומפלגת העבודה ששלטה בה, היו יכולות להמשיך את השליטה הריכוזית שלהן בעובדים. כמו שאתה אומר- הדג תמיד מסריח מהראש ואנחנו מסרבים ללמוד את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הם אהבו את זה כי היה להם נוח שיש את מי לשנוא ולא את הנושאים באחריות למצב'' - אם הועדים היו אומרים לעובדים לעבוד פחות טוב, נשמע לי שהם נשאו לפחות בחלק מהאחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ידידי דורפל, הועדים היו/הם חלק מהמיבנה הזה שקוראו לו ההסתדרות הכללית. זה היה ארגון שקשור לשלטון וייצוג מוהנהגת העובדים כאיגוד מיקצועי לא נתפס באמת כתפקידו הראשון במעלה, יותר נכון, כן נתפס בתנאי שאינו גורע מהכוח הפוליטי של הארגון וראשיו. בגלל זה היה מאד נוח וחשוב לו שלא תחלחל חס ושלום הדמוקרטיה לארגוני העובדים. במידה רבה היה נוח להנהלת חברת החשמל לשתף פעולה. שחיתות מסוג זה בנויה על איזו קביעות באנשים (לא קביעות בעבודה) שעוסקים בעסקנות של האיגוד-כלומר ההיפך מדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוועדים הם רק מרכיב אחד במבנה המושחת של ההיסתרות הכללית וגם החדשה. כדי להבין את העניין צריך לחזור עשרות שנים אחורה ולראות שהייצוג שייצגה ההיסתדרות את האינטרסים של השכירים היה בהרבה מיקרים חלקי וקצר טווח. אין לי כעת זמן לפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מה שנעשה בחסות ''מאבק להגנה על הזכויות שלנו'' הוא מוסרי או לגיטימי, או בכלל נועד להגנה על הזכויות הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא בתחומי התרבות ה''גבוהה'', בריה''מ התעלתה למדיי. לא ניתן לחשוב על ספרות, תאטרון, מחול, ומוזיקה במאה העשרים מבלי להיתקל ביוצאי החינוך הסובייטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר בכלל לדמיין מה היה מצב הקולנוע ב-50 השנים האחרונות ללא ההשתתפות הממשלתית בארצות שונות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא להתבזות בדברי איוולת בוא/י נשמר מעיסוק בדירוג איכותי של תרבויות. בעיני דוקא העובדה שציינת מסמנת בעיני את הבעיה של התרבות הסובייטית. היה זה מיכאיל בארישניקוב שערק לקובנט גארדן ולא פונטיין שערקה לבאלט קירוב. הסיבה אינה כלכלית גרידא. אומנים מערביים רבים מטיילים ומתגוררים במזרח הרחוק ובאפריקה משום שהתרבות שם מאתגרת אותם. לא היה דבר כזה בבריה"מ. תופעה כמו תיאטרון גשר הנוטש את מקום תרבותו ועורק לתרבות אחרת היא דבר נדיר. יש שורה בספרה של מרינה צבטייבה "מסע אל הים" "מה עלי לעשות? בכירת פייטנים / בעולם בו שחור מכל - אפרפר, / בעולם בו בתרמוס השראה משמרים, / מחוץ לסדרים / של עולם מסודר?" השורה הזו מתארת יפה את אוירת המחנק התרבותי שחשו גם אומנים שלא היו מתנגדים פוליטיים של המשטר. מגפת ההתאבדויות וההרס העצמי בין אומניה הבכירים של בריה"מ (מאיאקובסקי למשל)והעובדה שמיטב היצירה הסובייטית התפרסמה ב"סאמיזדאט" המחתרתי והלא ממסדי מדגישות עד כמה התרבות הסובייטית הנתמכת היתה חלולה, שמרנית וחונקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והתוצאה מבחינת איכות התרבות הסובייטית אינה טובה" "בוא/י נשמר מעיסוק בדירוג איכותי של תרבויות" שני משפטים, שניהם שלך, והם עפעס סותרים, אלא אם בשני היטפת גם לעצמך מוסר. עם הראשון אני לא מסכים/ה, מהשני אני מתעצבן/ת. איך אפשר לדון בתרבות מבלי לדרג בין דברים איכותיים לפארש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל דיבור על איכותה של תרבות מסוימת מהווה דירוג איכותי של תרבויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני יכול להסכים לחלק מדבריך, אלא שאני כיוונתי להשוואות איכותיות בין תרבויות שונות (דבר שמאפיין דוקא את בוגרי התרבות הסובייטית ובעיני הוא סממן של פרובינציאליות). אם מישהו ממש מתעקש אפשר לדרג איכותית בין התרבות הרוסית לתרבות האפגנית. דא עקא, שלאפגנים אין שימוש רב בתרבות הרוסית אפילו אם שופטים "מוסמכים" במינוי עצמי יגידו להם שתרבות זו "איכותית" יותר מתרבותם שלהם. ביאליק אמר ש"תפקידן של כל הלשונות אחד הוא: לגלות מה שבלב על-ידי דיבור וכתב, אבל דא עקא: אותו ה'מה' שבלב אינו אחד לכל". ב. בתוך כל תרבות יש דברים איכותיים ופחות איכותיים ודוקא כדאי ו"תרבותי" לדון ולהתוכח על כך. אבל גם כאן אפשר לציין שדירוגים למיניהם הם תמיד בבסיסם עניין של טעם וריח. ג. אתה מכיר את התיאור הסאטירי של אגודת הסופרים בשטן במוסקבה/בולגקוב? אני מתאר לעצמי שהמצב די דומה באגודות המקבילות בישראל, ארה"ב וכו', אלא שהאגודות האחרונות לא יכולות להחליט מי יפורסם ומי לא, מי יקבל שכר סופרים ומי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אני לא זוכרת את התיאור של אגודת הסופרים שם. אפשר פירוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם תיאור סאטירי של חבורת פקידים בטלנים ושתויים העסוקים כל הזמן בחלוקת טובות הנאה לעצמם וקרוביהם ובמריבות קולניות בינם לבין עצמם על חלוקת השלל. הם מוצגים כשוטים המלאים בחשיבות עצמית ומדקדקים בקוצו של יוד על כבודם וכיבודיהם. בקיצור בולגקוב שנרדף ע''י הממסד הספרותי הרוסי וניצל ממוות בטוח רק בגלל חיבתו האישית של סטאלין למחזה כלשהו שכתב, סוגר איתם את החשבון ברומן ומציגם עירום ועריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... הייתי צריכה לשחזר את זה על אף השכחה. וכי איך אחרת יכול היה לתאר אותם?:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. נזכרתי שבמצרים, ידידתנו הגדולה שבדרום, סופר זוטר שיעז להתראיין לעיתון ישראלי או חו''ח להוציא לאור ספר בארץ, יגורש מאגודת הסופרים, ובכך יאבד את זכאותו לפנסיה המשולמת באמצעות האגודה. לא ממש קשור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |