בתשובה לראובן, 28/08/08 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני, למשל, לא ידעתי שנתניה היא בירת הספורט של ישראל עד לפני שבועיים. האמת, לא ידעתי בכלל שיש בירת ספורט, הכרתי רק בירה לבנה, בירה שחורה ובירת שורשים שהיא, אם זה מעניין מישהו, אחד הדברים המגעילים ביותר שטעמתי אי פעם. ובתור אזרח ותיק תאמינו לי שאכלתי כבר את כל סוגי החרא המוכרים. אבל בעצם המידע החשוב הזה לא היה בפרסומות, הוא הובא במסגרת תשדירי חסות שזה משהו שונה לגמרי. בפרסומות, כידוע, מראים סרטונים קצרים ומעצבנים, בעוד תשדירי חסות מסתפקים בשיקופיות מעצבנות עוד יותר. אבל הכי גרוע היה כשהתשדירים נגמרו והעבירו את המשימה הלאומית של עצבון הקהל לידיו האמונות של גרטל. הוא באמת עושה את באותה מיומנות שהסינים עושים התעמלות מכשירים. מזל שהשי''ת ברא את יורוספורט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תארתי לעצמי שהתשדיר על טיפול אפוס בכאבי ברכיים לא חידש לך דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הוא חידש: אני לא ידעתי קודם על קיומם של אפוסים ציוניים מלבד אלה של ראשית היישוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין המסתורי הזה עם בירת הספורט הגיע אפילו למדור המכתבים למערכת "הארץ", אבל אני אחרי עשרים שניות של גירוד פדחת נזכרתי במכון וינגייט, שאכן סמוך לנתניה. לא שזה עונה על הבעיות הגדולות שעולות מהחסות הזו (על מה מתבזבזת הארנונה וכו'), אבל בעיות העומק האלו כבר באמת נדושות, נצחיות, וחסרות מרפא כגרטל; תשובה לשאלה השטחית גם היא משהו. אבל כללית, החסויות בשידורי האולימפיאדה של ערוץ 1 היו באמת חוצפה רבתי: מן הסתם אין שום חוק או תקנה שמגביל אותן, כפי שמגבילים את הפרסומות בערוץ 2 (לפחות מנסים), ואכן הם פרקו כל רסן במספרן ובתדירותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיריית נתניה, כמו מרבית העיריות הגדולות בארץ, עוברת בשנים האחרונות תהליך מיתוג - כך חולון היא 'עיר הילדים' ותל אביב היא כמובן עיר ללא הפסקה (החלוצה במיתוג העירוני). וכך, ישבו היועצים האסטרטגיים של עיריית נתניה וגירדו בפדחתם והגיעו למסקנה שניתן למתג את נתניה סביב הספורט (וינגייט, מכבי נתניה, סביר להניח שסקר עירוני והעובדה שאין עיר אחרת שממותגת כיום בתחום הספורט). האמת, בעין מקצועית, הם עושים עבודה מצוינת גם מבחינת פיתוח תשתיות הספורט בעיר וגם מבחינת המיתוג העירוני. לדעתי הם יצליחו במיתוג לפחות כמו חולון וגם המטרה האמיתית (זכיה של פיירברג בבחירות הקרובות) תושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק עירי האהובה חיפה, בירת הנעבעכיות של ישראל, לא הצליחה להתעלות יותר מ''יש דברים שיש רק בחיפה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפה היא 'בירת הצפון' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירת הטכניון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפה היא המעונות של מת''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולכים לישון בדיוק בעשר, כי לא רוצים לבזבז חשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חי כבר שנים עם חוסר הידע המשווע הסבור שבירת השורשים אינה אלא הכינוי האמריקאי לבירה שחורה. נא האר את עיני כולנו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא! אמנם מתרגמים למיניהם נופלים מדי פעם בפח הזה, אולי בכוונה שכן הצרכן הישראלי אינו מכיר את הזוועה כך ש"בירת שורשים" יישמע לו הגיוני כמו "בירת ספורט". בירה שחורה היא משקה חביב, בעוד בירת שורשים מזכירה בטעמה נוזל לניקוי רצפה שעכברוש טבע בו לפני שבועיים. לפי הדודה ויקי עושים אותה מאיזה צמח מסתורי http://en.wikipedia.org/wiki/Sassafras שדומה למדי לקיקיון, מה שמסביר את הטעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יותר לי לשאול, האם אתה נוהג ללגום נוזל לניקוי רצפה והאם הזדמן לך לטעום נוזל כזה שטבע בו עכברוש שבועיים קודם? ואם לא, איך אתה יודע מה טעמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני הדהוי-משהו, כבר בימי אולימפיאדת ברצלונה תועד הגרפיטי המצויין: יוטבע גרטל בבריכה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הגיקים חובבי הספורט באתר (היי, סמיילי) בטח יעניין לדעת שיוסיין בולט היה יכול לדגדג את ה 9.6 ואולי אפילו 9.55 אם לא היה מתחיל את החגיגות מוקדם מדי. עד כה היו רק ניחושים, עכשיו יש ניתוח קצת יותר רציני: http://arxiv.org/PS_cache/arxiv/pdf/0809/0809.0209v2... __________ 1- לצערי האולימפיאדה לא זכתה לאיזכור באייל2, כך שנאלצתי להתעלק על הודעה שלי בנושא משיק 2- כן, דב, גם שחרור האסירים. אני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב גיקים חובבי ספורט, אני חושב שיש חפיפה קטנה מאוד בין המתענינים באתלטיקה לבין המעניינים בכדורסל (למשל). ותאורית קונספירציה משלי- הוא-שיאן בולט תפס בשניה האחרונה שאם הוא ינצח ב*ממש* הרבה אנשים יבינו שיש כאן עניין מוזר ולכן תפס את עצמו. מה העניין המוזר? אולי חומרים אסורים, אולי הוא הכלאה של חייזר עם אדם. אני אישית חושב שהוא אנדרואיד שהגיע מהעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תיאוריה ותיקה (לאו דווקא על בולט, על אתלטים אחרים דומיננטיים בזמנם) ותמימה קצת יותר: באולמפיאדה מקבלים תהילה על שבירת שיא העולם, בתחרויות גראנד פרי מקבלים קצת פחות תהילה (לא הרבה פחות) והרבה כסף. אפילו אם ספונסר מסוים נותן כסף על שבירת שיא גם באולימפיאדה, עדיף לשבור את השיא רק קצת בכל פעם. לפחות עד שיבוא הספונסר שייתן פרס גדול יותר על שבירה גדולה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ככה גם עובדים באקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה ידוע שבמקצועות שבהן אתה יכול לשלוט בקצב שבירת השיאים, כמו קפיצה במוט, זו אסטרטגיה נפוצה בקרב שיאנים לשבור את השיא מספר פעמים רב ככל האפשר. לגבי שמירת השיאים לאולימפיאדה, הדוגמא היותר סבירה היא אצל פלפס. עושה רושם שעם חליפת השחייה החדשה הוא יכל לשבור שיאי עולם כבר לפני מספר חודשים והוא פשוט 'התאפק' עד האולימפיאדה. לגבי בולט, גם אני חשבתי שהוא האט כדי לא לעורר יותר מדי חשד. עלי, בכל מקרה זה לא עבד. אגב, מעולם לא אהבתי את ריצת ה- 100 מטר - אין טקטיקה, הכל פיזי לחלוטין (או כימי ב-20 השנים האחרונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הציניות הטבעית שלי, ואחרי שצפיתי בריצה לפחות עשר פעמים, נשארתי עם הרושם שהיה לי בזמן אמת: הוא לא חשב על שיא העולם באותו רגע, הוא פשוט יצא מעורו מרוב שמחה כשראה שאף אחד לא קרוב אליו בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לצפות בריצה עשר פעמים? בעצם, איך אפשר לצפות בריצה פעם אחת? מה מעניין בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה מעניין בזה, אבל תשמע משהו עוד יותר מדהים: יש אנשים שמסוגלים להאזין לחמישית של בטהובן עשר פעמים! והיא, בניגוד למופע של בולט, נמשכת קצת יותר מעשר שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה מעניינת, אבל עדיין לא ברור העניין הזה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |