בתשובה להאייל האלמוני, 28/08/08 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך זה מתקשר? לא ראיתי שם שום דבר בקשר לנטישת חבריו בעקבות מחלתו. "בודד היה, חולה ונשכח" זה לא מספיק מפורט. בוודאי שהוא היה חולה, נשכח? על ידי מי? האם הפסיקו לבקר אותו חבריו, או שפשוט הציבור לא זוכר אותו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ודי ניר מוזס שלום הודתה היום ברדיו שלמרות החברות הקרובה ביניהם היא לא בקרה אותו בחוליו כי זה היה מדכא מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מברך אותה על הרגישות ואצילות הנפש שגילתה, ככל הנראה לראשונה בחייה. אייבי היה מדוכא מאד גם בלי הביקורים שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל היא כותבת גם ''חזרנו ונזכרנו באיש המיוחד הזה שאהבנו ואשר נעזב באין לו כוח ויכולת להמשיך''. אני מדמה לשמוע כאן נימה של עזיבה ע''י חברים ולא ע''י הציבור, אם כי הרד''ק חולק עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אני לא רוצה להזדקק למקראות גדולות בעניין הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |