|
מה קרה אייל אלמוני? החצץ שבנו לך עליו את השקפת העולם שלך מתחיל לזוז? עד המשבר של שנת 1929 היתה הכלכלה -במיוחד הקפיטליזם האמריקאי החופשי - נתון למשברים מחזוריים איומים. הרגולציה במערכת הפיננסית עם מדינת הרווחה, מיתנו את המשברים מאד. אתה פשוט רואה את העולם דרך הפריזמה הצרה שלך. הרבה אמריקאים היו נתונים לרעב בזמני המשבר. אינני טוען שאינך יודע מה זה רעב; לפעמים במקום ארבע שעות בין הארוחות , יתארך הזמן בגלל כל מיני סיבות ל6 שעות. נתתי שם לינקים: קרא את המאמרים. אחרי שרוב בוגרי המשבר של 1929 כבר אינם בחיים או לפחות כבר לא צריך להתחשב בדעתם, יכלו אנשי ההון הגדול ללחוץ לבטל את הרגולציה שמונעת מהם לגזור קופונים הרבה יותר גבוהים. אם אפשר להתנהל עם אחוזי רווח נקי דו סיפרתיים ותשואה על ההון מעל 20% אז למה לא? העניין שהתרגלו גם לזה והם רצו להרים בעוד פזה את הרווחים ו-HERE WE ARE . לגבי הטובים והרעים: כשהייתי נער בשנות ה-60, הייתי מקבל כל שבוע מעריב לנוער והיו כותבים שם על נוער במקומות שונים בעולם. היו מספרים בהערצה על נערים אידאליסטים שמנהלים מאבק לחירות: סיפור על מישהו שפוצץ קולנוע באוקראינה; סיפור על פיצוץ מסילת ברזל והורדת רכבת מהפסים בקובה וכד'. אתה יכול לומר לי איך קוראים למעשים "הנערצים" הללו? אתה אולי יודע מי מימן, ארגן והפיק את מעשי הגבורה האלה? אינך יודע? חבל. אם גם אתה גיבור ורוצה לקחת חלק במעשים מסוג זה אולי תצטרף לבית הספר של האמריקות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9...
|
|