|
אחרי הרבה שנים של טיפול במרפאה אחת עברתי למרפאה אחרת ולרופא משפחה חדש. הרופא כבן 50, ערבי דתי, למד רפואה בגרמניה, וגם עבד שם כ20 שנה. הוא רופא בארץ כבר 8 שנים, והוא נוקט בגישה שונה מכל אלה שהיכרתי בעבר. הוא טוען שהרופאים המקצועיים שאליהם הוא מפנה את הפציינטים שלו, מייעצים לו כיצד לטפל בחולה שלו. "אני לא מתערב בקיבוע השבר שהאורטופד עושה, בניתוח אפנדיציט, אף, או בכל בדיקה אחרת מתחום המומחיות שלהם.אני רק בודק שהמשך הטיפול לא יזיק למה שכבר יש לך" כשהוא מקבל את המכתב לרופא המטפל, הוא איננו נותן תמיד את הטיפול המומלץ ככתבו וכלשונו. הוא מסביר: "תראה, הרופא בבית חולים רוצה שאתן לך את התרופות האלה, אבל אני יודע מבדיקות קודמות שאתה לא מגיב טוב. אז אנחנו ננסה תרופה אחרת." ולפעמים הוא גם מרים טלפון לרופא הממליץ ומברר איתו דברים. לא פעם הוא מתקשר אל הפציינטים שלו בשעות שלאחר העבודה כדי לברר או להזמין להגיע למרפאה, אם באותו יום ואם למחרת. לטענתו, כך היה נהוג בגרמניה במרפאה שבה עבד וכך הוא נוהג. כמובן שיש לו בעיות עם הקופה, כי אם לדעתו צריך MRI ולא CT אז זה יהיה. והוא זה שמנהל את המלחמה מול המשרד, לא הפציינטים שלו. הלוואי שכולם היו כמוהו.
ובעניין הרפואה המקצועית: יש לי נסיון לא רע עם מערכת הבריאות. בדרך כלל נתקלנו (בני משפחתי ואני) ברופאים טובים עד מצויינים. הבעייה כפי שהזכירו היתה במקרים רבים, לא תמיד, עם המינהלות. בהרבה מקרים הרימו הפקידים ידיים תוך השתתפות בצער ואמרו כי הבעייה היא בהוראות שהם מקבלים מגבוה.
|
|