בשבחי האליטיזם

במקום חינוך למצויינים ,העלאת רמה

שי ח	יום ד', 19/12/2001, 9:30

אין לי ויכוח שבמצב הקיים ה"חזקים" או בעלי הפוטנציאל נמשכים מטה לבינוניות על ידי התלמידים החלשים.
השאלה היא אם הפתרון הרחב הוא להשאיר את החלשים במקומם ולהריץ את המוכשרים קדימה (חינוך למצויינים) או שהפתרון הכולל צריך להיות קודם כל העלאה דרסטית של רמת החינוך במערכת.
כמו שנאמר יום המשכורת במערכת החינוך הוא יום מבזה. אין ספק שמורה שמרוויח משכורת מבזה לא יוכל ללמד ברמה גבוהה לאורך זמן גם אם רמת המוטיבציה הראשונית שלו היא בשמיים.

הדרישה למערכת חינוך מתקדמת, חזקה ומתוקצבת צריכה לבוא מאיתנו ההורים/אזרחים ובמיוחד מהקבוצות שמוגדרות היום כאוכלוסיות "חלשות". (אני שונא את ההגדרה הזו). דווקא בעיירות הפיתוח ובפריפריה נדרשת השקעה חזקה במערכת החינוך, כי די ברור שהאיזורים המבוססים "יודעים" איך לדאוג לעצמם וידאגו להשלמת חינוך לילדים שלהם.

בעשורים האחרונים אנחנו האזרחים נותנים לממשלות הזיג זג לכרסם בחינוך ולהשפיל אותו פעם אחרי פעם לרמות נמוכות יותר ויותר. מערכת החינוך משפיעה על עתיד המדינה יותר מכל מערכת אחרת ובגלל שהיא לא נותנת תוצאות מיידיות הפוליטיקאים שאנחנו בוחרים מעדיפים להתרכז בנושאים שמביאים תוצאות יותר מיידיות כמו שלום וביטחון.

הכשלון שלנו כבוחרים הוא שאנחנו (כקבוצה) מסתכלים על הבטחות במקום לדרוש ולשפוט את הנבחרים שלנו על-פי התוצאות שלהם. אנחנו אלו שיצרו את התרבות המעוותת הזו שבה פוליטיקאי צריך להיות איש מכירות ולא איש ביצוע ואנחנו אלו שיכולים לשנות את זה. אם אנחנו נדרוש תוצאות ולא הבטחות, אם אנחנו נבהיר למתמודדים על הקול שלנו שאנחנו רוצים השקעה בתשתיות חזקות ולא כיבוי שריפות עם תשתיות רעועות יהיה פה שינוי.

לגבי הרעיון המקורי שבו נפתח הנושא - אני חושב שברגע שמערכת החינוך הבסיסית תביא את התלמידים לרמה בסיסית גבוהה יותר, אפשר יהיה לבנות מערכת מתוגברת עבור תלמידים מצטיינים מכל מקום בארץ. כי מצויינות לא תהיה יותר עניין של גיאוגרפיה.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות