|
||||
|
||||
כאשר מישהו נוסע ברמזור אדום, או מתחמק מתשלום מס הכנסה, במי האשמה? בעובר העברה, או במשטרה / הפקחים שלא תפסו אותו? משום מה בנוגע לגיוס, עוברי העברה מטילים את האשמה לפתח הצבא ששחרר אותם, בהתאם לחוק, ועוד מתהדרים בכינוי "מושמטים". יעני לא אשמתם כלל. אשמת המערכת שפלטה אותם. ואגב, לא פטורים ולא נעליים. מי שלוקה בנפשו - באמת לוקה בנפשו - פטור. מי שנכה / חירש / עיוור - פטור (ודווקא חלקם מתנדבים). מי שמפגר - פטור (וגם הם, חלקם מתנדבים, ומרגישים בפסגת העולם שהם מבצעים פעולות שהיו מחרפנות אותי ואותך). מי שמצהירה על דתיותה - והיא לא. ובניגוד לדתיות על-אמת אף לא טורחת ועושה שירות לאומי. מי שהולכת ונישאת פיקטיבית (ואיך ניתן להוכיח שהיא לא נשואה? אולי אין השלום ביניהם ונפרדו?). מי שהולך לקב"ן ומספר על קשיים שאין לו - כל אלה אינם "פטורים". הם מתפטרים, אם כבר. הם משתמטים משירות ומטילים עלי ועליך את החובה לעשות זאת, ואת הסכנה הכרוכה בכך. והם שונים מאוד מסרבני השירות, שלוקחים אחריות על סרבנותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |