בתשובה להעלמה עפרונית, 14/08/08 16:11
487757
את מתייחסת כאן יותר מדי לכך שמדובר בבנות, לא בבנים. אין ספק שבשנת 66, ועוד הרבה אחריה, תופעות של התנגדות לשירות - בנות ובנים גם יחד - היו נדירות בהרבה, כמעט שאפו לאפס (למעט אנשים שהיו פטורים באמת מסיבות רפואיות, וגם חלק מהם עשו שמיניות באויר כדי להתגייס למרות הכל). למעשה, התנגדות זו לשירות התחילה לחלחל לבורגנות רק בשנות השמונים.
487758
המהפכה בגישה לגיוס התחילה אחרי 73 .
487759
ובכל זאת, עבר הרבה מאוד זמן עד שחלחלה למיינסטרים.
487765
כן, אני מתייחסת לבנות. אנחנו בכל זאת מחצית מהאוכלוסיה - אתה יודע (המחצית שמשחררים בקלות רבה הרבה יותר, אגב).
487766
כן, אבל ההתפתחות אצלן ביחס לשירות הצבאי הייתה דומה מאוד לזו שחלה אצל הבנים, על אף ההבדלים באופציות שעמדו לפניהן.
487767
כן, אתן מחצית מהאוכלוסיה והמחצית שמשחררים בקלות רבה יותר, אבל הנושא כאן היה ההבדלים באוירה, בהרגשת האנחנו-צודקים ובנכונות לשרת את המדינה בין לפני מלחמת ששת הימים ובין התקופה שלנו, והבנות הן רק דוגמה למה שקורה. קשה להאמין, אבל לא כל נושא שבעולם קשור בנשים-גברים, יש גם נושאים כלליים שנוגעים לבני אדם בכלל או לישראלים בכלל.
487769
אאוץ'. לתומי חשבתי שאני מסוגלת לראות דברים לא רק דרך הפריזמה המגדרית. אני רק תוהה למה תגובה כזו לא הופיעה כלפי מי שטען בתוקף שתפקידים צבאיים כרוכים בסכנה - יש הרבה יותר חיילות מלוחמים, בטח יותר חיילות מפציפיסטים (ככה ש,לכל הפחות, לא מדובר באיזו קבוצת התייחסות אזוטרית).
487819
כבר בשנות ה-‏50' לכדו עריקים וסרבני-גיוס.
487822
מדובר על הפרשים בהיקף התופעה, לא על מצב של בכלל-לא. מי שכבר נולד אז ושמע, כילד, את שיחות המבוגרים בזמן אמת, יכול להצביע על התרשמות שהיא, ככל הנראה, שונה משל מי שהם כיום צעירים בשנות העשרים-שלושים שלהם וכל מה שיש בידם הן השערות (ולפעמים קצת משאלות לב).
487826
בשנות החמשים היו בודדים מאוד מאלה, לרוב משולי החברה (שוליים חברתיים או פוליטיים). ובשנות החמשים, כפי שאמרת, *לכדו* אותם.
487837
ובמלחמת השחרור היו נכנסים לקולנוע באמצע הסרט ומחפשים משתמטים. עצם זה שנזקקו לזה - פירושו של דבר שלא חסרו משתמטים.
487855
מלחמת השחרור היא סיפור אחר בכלל. כאן עוד לא הייתה ממש מדינה.
487932
כן, היה על זה פרומו תיעודי לא מזמן ("שמרית הררי? שמרית הררי?").
487943

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים