 |
לפני שבוע נזדמנתי לסמינר ארכיאולוגיה ארץ-ישראלית מימי המקרא באוניברסיטת חיפה. הרצו שם ברצף כמה מבכירי החוקרים בארכיאולוגיה ובחקר המקרא, וחלק מדבריהם רלבנטיים לדיון הזה (כמו גם למאמר 'התנ"ך: מציאות או דמיון') ועשויים לעניין את הקוראים. ובכן:
- לא נמצאו עצמות חזיר בישובי ההר.
- קיימת התאמה יפה בין התיאור המקראי של ישוב שילה וחורבנה, לבין הממצאים באתר החפירות בסילוואן. אין ויכוח כיום כי אוכלוסיתה היתה ישראלית. בישובי ההר האחרים נמצאה אוכלוסיה המזוהה עם האוכ' בשילה -> ישובי ההר אוכלוסו בישראלים.
- ידוע כי חצור היתה עיר כנענית מרכזית בארץ, ונמצאה בה שכבת שריפה בתקופה המתאימה. זו העיר היחידה עליה צוין במקרא כי נשרפה באש. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות כי אין זה אלא הסבר אתיולוגי - הסבר מקראי מאוחר לממצאי החורבן הידועים בזמנו.
- ביריחו המצב דומה - התל בן 25 הדונמים חורר שם עד כלות, וזוהו בו 4 ישובים שונים - A B C ו- D. תחילה חשבו כי יהושע החריב את ישוב D, עד שקטלון חשף בחפירות מאוחרות יותר עיר מוקפת חומה מתקופת הברונזה התיכונה, ואילו את ישוב D תיארך לתקופת הברונזה הקדומה. בתקופת הברונזה המאוחרת *בכלל לא היה ישוב* ביריחו - כאשר ההתיישבות הישראלית מתוארכת ע"י מרבית החוקרים לסוף תקופת הברונזה - תחילת תקופת הברזל. רק במאה ה-8 לפנה"ס, בימי אחאב, נבנתה העיר מחדש והוקפה חומה, בהתאם לטקסט המקראי. כאן ניתן לתת שתי פרשנויות:
1. ההתיישבות הישראלית החלה בתאריך מוקדם יותר, בסביבות המאה ה-15 לפנה"ס, כפי שטוען המקור המקראי ומציע ניסים רפאל גנור הנ"ל.
2. חורבן יריחו הוא סיפור אתיולוגי - למה נחרבה יריחו? כי היא נכבשה ע"י יהושע והוא קילל אותה לפני השם וכו'.
- באיזור העי תוארך הישוב החרב לאלף השלישי לפנה"ס, ושום דבר אח"כ להוציא כפר מן המאה ה-11 לפנה"ס שננטש בהמשך. מכאן שסיפור העי הוא ככל הנראה הסבר אתיולוגי לכפר החרב מן האלף השלישי.
- בתל-רחוב נמצאה עיר גדולה מאד של כמאה דונם. לעומת זאת בירושלים נמצאה עיר קטנה בת כארבעים דונם בלבד, ואין בה ממצאים מכל התקופה בין 900-1500 לפנה"ס. זאת בסתירה למכתבים ממלך ירושלים למצרים במכתבי אל-עמרנה. מכאן שחוסר הממצאים אינו מעיד בהכרח על אי-ישוב. רעיון שלי - אולי בעבודות העפר המסיביות שביצע הורדוס סולקו מבלי-משים גם השרידים להתיישבויות קודמות. בשטח G בתל נמצאו שרידים לקיר תמך אדיר של מבנה שלא השתמר, ויצא מכלל שימוש במאה התשיעית לפנה"ס - יש המציעים כי זו מצודת ציון שנכבשה ע"י דוד ושימשה אותו. בהר הבית ממש לא בוצעו על-ידינו חפירות - יתכן שחבויים שם ממצאים. יתכן כי אמנם היעדר הממצאים מעיד על י-ם כעיר בירה קטנה. בכל אופן, העובדה כי שישק עלה על ירושלים מצביעה על חשיבותה האסטרטגית - קודם לכן לא היה טור מצרי שהתקדם לכיוון העיר הזו.
- שישק עלה על שבעים ישובים בנגב, בהם ישובים עם שמות ישראליים מובהקים - מעלה את האפשרות כי שישק שאף לדכא את החדירה המסחרית הישראלית-פניקית אל המדבר - חידוש ההגמוניה המצרית על סחר עם דרום-ערב. קיימות ראיות לחדירה ישראלית לנגב בשיתוף עם נוודי המדבר, בתקופת הממלכה המאוחדת, אך אלה שנויות במחלוקת.
- העיר עקרון הצטמצמה ממאתיים דונם לארבעים דונם במאה העשירית לפנה"ס, בעוד אשדוד גדלה מארבעים למאה דונם. יתכן שהגירה פלשתית זו נבעה מלחץ מצד גזר הישראלית הסמוכה.
- כתובת ארמית מן המאה התשיעית מזכירה את בית-דוד - עדות להכרה איזורית בריבונות דוד על בית המלוכה בישראל. לאור תקופת השפל האיזורית בתקופת הממלכה המאוחדת (המאה העשירית לפנה"ס) - תקופת נסיגה של מצרים וטרם עליית אשור במאה התשיעית - אין הרבה תעודות כתובות בכלל, ומכאן שגם עצמת הממלכה לוטה בערפל מבחינת הממצאים החוץ-מקראיים. בשורה התחתונה, הארכיאולוגיה עדיין לא נותנת תשובות - רוב המידע הוא מקראי ולכן נתון לויכוח, באשר כל פרשן בוחר להאמין למובאות המתאימות להשקפתו ולשלול אחרות כמיתולוגיה וסילוף.
- קיימת עדות לבניה אינטנסיבית בא"י במאה העשירית לפנה"ס. נמצאו שערים מפותחים מטיפוס דומה בחצור, מגידו, גזר וישובים נוספים. בחצור נמצאו מבני גזית מפותחים התואמים את התיאור המקראי לפיתוח העיר ע"י שלמה.
- בצפון סוריה נמצאו מקדשים הדומים לתכנית מקדש שלמה המקראית, אשר נחרבו במאה השמינית לפנה"ס.
את הסמינר חתמה הרצאתו של בכיר החוקרים בתחום בישראל, פרופ' מנחם הרן. הרן ציין את הריבוי העצום של החומר הקיים הן בחקר המקרא והן בארכיאולוגיה, שאינם מאפשרים לחוקר בן-ימינו להתמחות לרמה הנדרשת אלא בתקופה ובאיזור מוגדרים. לדבריו, אי אפשר סתם לזרוק "לא היתה יציאת מצרים" אלא אם מוותרים מראש על ניסיון לפענח את המידע המקראי והארכיאולוגי. הרן דיבר בעצב על גל עכור של פרסומים מדעיים-למחצה ומטה הטוענים כי ספר מלכים היה פיקציה. כך הזכיר למשל את תומפסון, אשר טען כי כתובת השילוח היא פיקציה מתקופת החשמונאים, האזכור לבית-דוד בכתובת הארמית הנ"ל הוא פירוש שגוי של הטקסט וכו'. אליבא דהרן, נאמר על תומפסון כי הטענות שלו כבר מזמן לא מדעיות.
לאחר ההרצאה שאלתי את הרן לגבי הרלבנטיות של טענותיו של גנור משנות השבעים לממצאים הידועים היום. הרן משך בכתפיו ואמר כי עם כל הידיעות הרבות הקיימות, לא ניתן לברור בין התיאוריות הסותרות הרבות המוצעות, ובהן זו של גנור.
אגב, בסמינר נזכר כי בתקופה המקראית כל ישוב שצוין כעיר היה מוקף חומה, מהגדרה. מכאן לא מובן לי על שום מה נטען במאמר כי "בתקופת הברונזה המאוחרת לא הייתה אף עיר מוקפת חומה בכנען".
אחרי הסמינר ביקרתי במוזיאון הכט הסמוך. בין היתר מוצגות שם מצבות מהעיר צור מן המאה השביעית לפנה"ס, ועל חלקן שמות עבריים פרופר כמו 'יוסף בן-מלכא'. יש בכך חיזוק לזהות שגנור טען כי קיימת בין הפניקים המסתוריים לישראלים. הכניסה חינם והמוצגים מרתקים - מומלץ.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש