|
בדומה לברמנית, גם אני גאה בשירות הסדיר שלי. אמנם קשה לי להגיד שאפילו שבריר של אחוז מכישורי נוצל, אבל תיפקדתי כלוחם לא רע, מה שתרם ולו במעט לביטחון המדינה. אמנם כל מה שעשיתי היה ''לשם שמים'', אבל גם למדתי דבר או שניים על פיקוד והנהגה של אנשים (הלקח העיקרי - לא לפקד על אנשים, זה הרבה פחות כיף משזה נראה).
לכל אילו שהרגישו שלא תרמו כלום, זו בסופו של יום היתה הבחירה שלכם. קרה לי שניסו לשים אותי בתפקידים שלדעתי לא היו תורמים למדינה (למרות שדווקא היו מאוד מועילים ליציאות שלי), ולא מצאתי שום דבר פסול בלהגיד למפקד הבכיר ביותר שהצלחתי למצוא שהוא יכול לשלוח אותי לכלא כבר עכשיו, כי לשם אני לא הולך (הבחור דווקא קיבל את זה בהבנה, וכך הפסדתי עוד פעם את החוויה של כלא צבאי).
גם היום כשאני יוצא מהאקדמיה לכמה שבועות בשנה למילואים, למרות חוסר היעילות של המערכת הצבאית, אני מכיר בכך שזה עדיף למדינה מכלום, ולכל הפחות איפה שאני יכול להחליט, הטימטום הצבאי מתכווץ כמיטב יכולתי.
|
|