 |
הנושא של התאימות קשור גם כן לרגולציה.
היעדר תאימות בין מכשירים (מה עם פשוט לעבור לחברה אחרת ולהמשיך להשתמש במכשיר הישן?) היא החלטה אסטרטגית של יצרנים וספקי שירות. בתנאים מסוימים יש לצפות לסטנדרטיזציה, כך שכל המכשירים ישתמשו בספקי כוח דומים, וכל הרשתות תתמוכנה בכל המכשירים - אך אז קל יותר לעבור מחברה לחברה. לא בטוח שזה כדאי למי שמעוניין למשוך לקוח ולהשאיר אותו אצלן לטווח ארוך.
לקוחות סלולריים הופכים רווחיים יותר עם הזמן, בעיקר כשצריך לפתות אותם כדי שיצטרפו, ונטייתם היא לשים לב לפיתויים שנהנים מהם בטווח הקצר, ולהתעלם יותר מהמחירים בטווח הארוך.
יצירת תקן לפיו כולם מתיישרים (דוגמת ה USB מצויינת) יכולה להיות תוצאה טבעית בשוק בו כולם מעוניינים להשתייך לרשת אחת, לא במובן של רשת סלולרית דווקא, אלא מערכת בה השתייכות לקבוצה גדולה מקנה יתרון. מנגד, יש מקרים שהתערבות ממשלתית יוצרת תקנים ומחייבת תאימות.
בדרך כלל תאימות פועלת לטובת השחקנים הקטנים בשוק, שאז הצרכן רואה בהם תחליף לגדולים. למשל, אם כל יצרן מדפסות יתאים למחשב שלי, אקנה לפי שיקולי עלות/איכות/אמינות ולאו דווקא מ IBM או HP, כי אלה מתאימים למחשב שלי.
בהקשר הסלולרי, הממשלה מחייבת תאימות בתקשורת (טלפון של סלקום יכול לחייג לכל רשת אחרת, ולהיפך), אך לא במכשירים (טלפון שקיבלתי מסלקום לא יעבוד בפלאפון). שתי ההחלטות אינן הכרח, ודיון רציני נסב על הצורך לשמור על ניטרליות של הרשת כדי שכל החברות תוכלנה להשתתף בתחרות על אספקת מוצרים התואמים לה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש