 |
אבל זה הקורבן עצמו. אף אחד כאן לא התווכח על זה שלקורבנות מגיע פיצוי. השאלה היא אם לצאצאי צאצאיהם של קורבנות מגיע פיצוי. אני לא רואה קורבנוּת כמשהו שאפשר להוריש לדורי דורות. ניני ניניהם של שני הנפגעים בדוגמה שלך לא זכאים לפיצוי על מה שקרה לסבי סביהם.
עכשיו את יכולה לטעון שהמצב קצת שונה, כי השחורים בארה"ב עדיין סובלים מהתוצאות של העבדות. כך למשל העלה כאן שוקי את הטענה שהעובדה שרוב השחורים לא גדלים במשפחות שיש בהם שני הורים קשורה לפירוק השיטתי של משפחות בתקופת העבדות. גם אם נניח שזה נכון (ובין אם הטענה הספציפית הזו נכונה או לא, קשה לחלוק על כך שתוצאותיה ההיסטוריות של העבדות עדיין משפיעות) זה לא צריך להוביל אותנו למתן פיצוי, אלא לסיוע לפי הבעיות הקיימות: אם באוכלוסיית השחורים קיימת בעיה של תפקוד משפחתי שלא קיימת באוכלוסיות אחרות צריך לבנות תכנית לטיפול בבעיה הזו, וכן הלאה. במלים אחרות - הסיוע צריך להיות על פי המצב היום ובראיה לשיפור עתידי, ולא בנסיון (מועד מראש לכשלון) לפצות על העבר. גישה אחרת תוביל אותך לעולם של חיטוט מתמיד בפצעים, שבו כל אחד (או כל קהילה) מנסה לקושש לעצמו איזה קרוב משפחה שנפגע ממישהו או משהו אי שם בהיסטוריה ולהרוויח ממנו כסף (אני מוכן להמר, אגב, שמי שדרש פיצוי לשחורים הם עסקנים שמתפרנסים יפה ממצוקת השחורים ומצפים שאם יהיה פיצוי כזה אז הכוח של להחליט לאן הוא ילך ומה יֵעשה בו יהיה בידיהם).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש