 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מרגיש שאני קצת מוזר, אבל אני לא יודע עד כמה חושבים שאני מוזר. זה נראה לי שאלה סבוכה מדי לשאול את עצמי, ואני לא חושב שיצא ממנה איזשהיא תנובה מטורפת. כי אם אני מסריח מתמהוניות.. טוב, מה כבר אפשר לעשות? להתכופף כדי להתאים יותר טוב לתבנית שלתוכה לא גדלתי? עד כמה שאפשר, אני מנסה לבחור את הדרך שלי בעולם על פי העיניין והאהבה שבי. לפעמים יוצא שאני לא מקובל (למשל בוחר בקריירה שכולם חושבים שלא מתאימה לנתונים שלי, או שאני היפהופר אדוק למרות המראה המאוד לא היפהופי שלי), ולפעמים יוצא שאני די רגיל (רוצה מערכת יחסית מונוגמית, טיילתי במזרח ונכנסתי עמוק לבודהיזם). אם התנהגות היא ארץ, וקונפורמיסטים הולכים בשבילים, בעוד נונקונפורמיסטים הולכים מחוץ לשבילים, ויש אנשים שרוצים לסלול שבילים חדשים, ויש אנשים שרוצים למחוק שבילים קיימים.. אני משער שבארץ כזו, אני מנסה ללכת לפי הצורך - למקומות ספציפים בדרכים היעילות או המנהנות ביותר. אני רוצה.. לא להתעלם מהשבילים, אבל גם לא לתת להם חשיבות יתרה. לפעמים אני גם משוטט מחוץ לגדרות כדי לראות מה יש שם.. מעבר. ואסיים בציטוט.. "I dont try to be different, I Am... So inevitably, my style will survive when your now turns to then..." EL-P מתוך שיר של Company Flow.
|
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |