|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי הדמיון, אבל בלי ספק מדובר כאן, כפי שאמרת, על האשה כ''סובייקט'', לא כ''אובייקט'' כפי שטען ירדן. |
|
||||
|
||||
אם את חולקת עלי בעניין החוזרת (לא ברור לי מההודעה שלך אם את מתייחסת לזה או לגימנסיה), אני מנחש שאת צודקת, אבל אשמח לשמוע נימוקים. |
|
||||
|
||||
כן, התייחסתי לעניין החוזרת. וקשה לי לתת נימוקים מתוך השיר עצמו. האמת היא שנימוקיי יותר סובייקטיביים... פשוט אורנה רוטבליט לא נראתה לי אישה שאפשר היה להתייחס אליה כאל אובייקט, ויענקל'ה רוטבליט היה שבור כל כך במותה שקשה לי להאמין שזה היה יחסו אליה. |
|
||||
|
||||
גם אני לא חשבתי שזה באמת היה יחסו אליה. אני חושב שזה מה שיצא לו, שיר שלא מבטא היטב את הרגשתו האמיתית. רשלנות פזמונאית (נסלחת, סערת רגשות וכו'; בכלל, פזמון גרוע זה לא כזה חטא). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |