|
||||
|
||||
כמובן שהיה צריך לסרב לדון עם החיזבאללה (כל עוד אין סימן חיים מהחיילים) ואם יודעים בוודאות שהם מתים אז אין מה לדבר על יותר מגופות תמורתם. הבעיה שבמדינה הזאת הורים שכולים מנהלים את סדר היום הציבורי והבאת חיילים מתים לקבר ישראל חשובה יותר מחיי חיילים אחרים (ובאופן טרנזיטיבי יותר מחיי אזרחים). לדעתי ישראל רק מרוויחה מכך שהסמלים של חיזבאללה (ושל שאר לבנון) הם אנשים מסוגו של קונטאר. אחלה יחסי ציבור. |
|
||||
|
||||
אפשר (ונחמד) ללגלג בלי הפסק על מנהיגי חיזבאללה, פראים, צמאי-דם, שחצנים, ילדותיים, אכזריים, משחקים-בגופות, מחרחרי-מלחמה, שוחטי-עמם, ועוד ועוד... אבל יחסי הציבור של החזבאללה לא מכוונים כלפינו. על אהדת הציבור בישראל הם וויתרו (אני משער) מרגע הקמתם. אנשים כסמיר קונטאר תורמים לפרסום חזבאללה בקרב קהל היעד שלהם: הציבור בלבנון, בסוריה, באיראן, ותומכי חיזבאללה בשאר המדינות. תומכי חיזבאללה עשויים לראות אחרת מאיתנו את מעלליו של הרוצח, כפי שהם חלוקים עלינו בנוגע לכל מעשי חיזבאללה. |
|
||||
|
||||
לא רק הם. גם כמה מחופפים כאן בארץ, שמקדשים את כל מי שמתנגד לציונות, לא משנה מהם הפשעים שלו. כי כמובן, עד שאנחנו לא קדושים וטהורים, אסור לנו לשפוט אף אחד שרוצח ילדות קטנות. בכל מקרה בתי המשפט שלנו קולוניאליסטים. (בסוף העמוד). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |