בתשובה להאייל האלמוני, 17/07/08 9:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי שיש ניגוד בין תקיפה אוירית לבין מו"מ על חילופי שבויים. הציבוריות בישראל ואולי גם חישוב פוליטי, חייבו תגובה צבאית. איך עושים את זה כדי לא לשחק לידיו של נסראללה? הרי הוא רצה לגרות אותנו לפעולה כלשהי כדי לקדם אינטרסים של חיזבללה בלבנון. הוא לא רצה רק לחטוף חיילים -אם זו היתה מטרתו העיקרית, לא היו יורים על ההאמר אש כל כך חזקה. כבר די מוקדם - כמה ימים לאחר התקיפה, היתה בצה"ל הערכה שהחיילים כנראה לא שרדו את התקיפה. אז איזה מו"מ בדיוק היה צריך לנהל? ברגע שראש הממשלה החליט לצאת למילחמה כדי להחזיר את החטופים, היתה הדרך סלולה למצעד האיוולת. יש טענות חמורות (רונן ברגמן) שצה"ל עיכב את העברת ההערכה לראש הממשלה שרגב וגולדווסר כנראה מתים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך הציבוריות בישראל הייתה יכולה לחייב תגובה צבאית בהרף עין כזה שעבר מרגע החטיפה ועד להפצצה. אם נסראללה רצה לגרות את ישראל לפעולה זו ודאי סיבה לא להיענות לו.אם ההערכה בצה''ל על מות החטופים התקבלה אחרי התקיפה, אז זה בכל מקרה לא משנה שצריך היה לנהל מו''ם לפניה. וראש הממשלה ממילא לא החליט לצאת למלחמה כדי החזיר את החטופים. לא שאני רואה אותו כמאור הגולה, אבל אידיוט ברמה זו הוא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבוריות הישראלית לא נולדה לאחר התקיפה. ברק הבליג, שרון הבליג -היו התבטאויות שיותר לא נבליג והן באו כדי לרצות את רחשי לב הציבור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |