|
||||
|
||||
אסתפק ברופא. למה אסטרולוג? |
|
||||
|
||||
כי לרופאים נהוג להרביץ אם הם אומרים משהו שלא מוצא חן בעינינו. |
|
||||
|
||||
אפשר לצוות לכל רופא רב. הרופא יזהה את הגופה והרב ימלמל משהו בשמו, כמו תעודת כשרות מדברת. רק אחרי שהגבתי לך הבנתי למה התכוונת שאולי ישלחו אסטרולוג. גם קוראי האסטרולוגיה, קוראי ספרי המתח, רבי המכר, גם הם טיפשיים להחריד בעיני. אבל המסוכנים ביותר בעיני הם קוראי התהילים, בעיקר הנשים החסודות, עטויות השביס, אותן אני לחלוטין לא יכול לסבול. המלצה: סע לברלין או ללונדון לשבועיים, תסתובב שם ברכבות ובאוטובוסים, ברחובות ובבתי הקפה, במוזיאונים, בקיצור תיסע להנות. כשאתה מטייל לך להנאתך שים לבך על העוברים ושבים, איזה חומרי קריאה הם אוחזים בידיהם, האם הם מעלעלים באיזשהו ספרון דתי או עונדים לידיהם חוט תפירה אדום שאמור להצמיח מי-יודע-איזו-סגולה? אנחנו חיים במדינה שאזרחיה מאבדים את שפיות דעתם, אזרחיה נוהרים בהמוניהם לקברות צדיקים, מתייעצים עם רבנים בנושאים כמו מחלות, טיפולים רפואיים, עסקים, זוגיות. זה נראה לך נורמלי באיזושהי צורה? |
|
||||
|
||||
זה כבר אומר משכורות כפולות. |
|
||||
|
||||
ואין שום הצדקה לקרוא לרופא בשביל משהו שכל אחד יכול לעשות. גם רב. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש כאן אי הבנה... כשהרב הצבאי מזהה חללים הוא לא עושה את זה בעזרת הגמרא, יש ברבנות הצבאית אנשי מקצוע (לא רבנים) שתפקידם הוא לזהות חללים (או לבדוק האם הם חללים), לצורך זה הם משתמשים בכל האמצעים בטכנולוגים הקיימים. התפקיד של הרב עצמו הוא לקבל את הראיות המנותחות ולהחליט אם 63% (למשל) זו וודאות מספיק גבוהה בשביל להכריז על מישהו כמת. את זה יכולים לעשות במידה זהה רופא, אסטרולוג, אני או את. הסיבה שכאן בחרו דווקא ברב היא בגלל העגינות האפשרית כתוצאה מההחלטה הזאת. חוץ מזה, קוראי ספרי המתח הם טיפשיים להחריד בעינייך?! |
|
||||
|
||||
דווקא כן. כלומר - לא במקרה הזה , אבל כמו שציינתי, במקרה של מחלקת ההר, זיהוי החללים נעשה בעזרת התנ"ך וטקס קבלי. גורל הגר"א [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
ב-1950. וגם אז, הגיעו לתהליך הזה רק אחרי שמיצו את כל האפשרויות המדעיות שהיו אז. אם אין לך שום אפשרות מדעית, מה זה משנה אם זה אסטרולוג שמחליט לפי מצבו של פלוטו, רב שמחליט לפי איזה טקס קבלי מוזר, או נועה שמחליטה לפי הטלת מטבע? מישהו צריך להחליט, ובמקרה הזה, החשיבות היחידה של ההחלטה היתה חשיבות דתית, הרי היה ברור שהם מתים. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתכוון האם זה ראוי, זה כבר משהו אחר - אבל זה בהחלט נפוץ, מאוד, ברחבי העולם כולו. |
|
||||
|
||||
זה ראוי? |
|
||||
|
||||
זה תלוי מה המטרה שלך. שאנשים יהיו מאושרים? כנראה ראוי מאוד. חשיבה רציונלית ואיסוף עובדות אמפירי? כנראה לא ראוי במיוחד. אגב, אם מדברים על דת, חשבתי היום על תחליפים פונקציונליים. הסוציולוג הצרפתי דורקהיים דיבר על הדת כמשמשת מספר פונקציות, חברתיות (יצירת סולידריות חברתית, בעיקר) ואישיות (סיוע בהתגברות על רגעי משבר וחוסר וודאות, בעיקר). אחריו התחילו לדבר על תחליפים פונקציונליים - מערכות אמונה אחרות המחליפות את הדת, אך ממלאות תפקיד זהה בחברה. הדוגמא הקלאסית היא לאומיות. תמיד חשבתי שתיאוריית התחליפים הפונקציונליים היא מוגזמת: התפקיד המרכזי של העל-עולמי (הטרנסצנדנטי) בדת, סברתי, לא באמת ניתן להחלפה. אלא שמעקב אחרי ההתגבשות הלאומית שעברה ב-24 השעות האחרונות על ישראל בכלל, ועל משפחות רגב וגולדווסר בפרט, ערער את דעתי. ספציפית, המכתב שכתבה אמא של קרנית גולדווסר לחתנה, ושהקריאה הבוקר במלואו ברשת ב', היווה את העדות המכרעת. אין לי הרבה ספק שהאמונה שגולדווסר מת לשם הגנת המולדת ושמדינת ישראל עשתה כל שביכולתה בכדי להחזירו מסייעת לה להתגבר על אי-הוודאות והמשבר האישי; ואין לי ספק כלל שמה שעבר על כולנו מאז 9:40 אתמול בבוקר מחזק את הסוליריות היהודית-לאומית. |
|
||||
|
||||
עלי לא עבר כלום (כמעט) מאז 9:40 אתמול. אני לא רואה חדשות כבר 4 שנים ולכן אין לי את הכומר, הרב והאימאם של הלאומיות. אני לא חושב שההצעה החלופית שלך היא ראויה. זו (הדת) נבלה וזו (הלאומיות) טריפה. שתי דרכי הנחמה האלו הן בדלניות ואי רציונליות במהות ולכן אף אחת מהן אינה נתפסת כראויה על ידי. הפונקציונליזם מבית מדרשו של דורקהיים, ספנסר ושות' מעולם לא נראה לי כהסבר ממצה של המציאות החברתית. הדת אמנם ממלאת פונקציות מסוימות, בניהן חברתיות ופסיכולוגיות, אך עם זאת היא מכשיר מבודד שמסייע ליצירת בידול וההיררכיה. אני מסכים איתך שאין תחליף לטרנצנדנטלי שבדת אולם אני, כנראה בשונה ממך, גם לא מחפש אותו. ראה את ד"ר אלדד, אדם חילוני לאומני, כלומר מקדש את הלאום היהודי מבלי להאמין באל. הוא מפחיד ומסוכן בעיני לא פחות ממרזל או מאפי איתם. המלחמות הגדולות ביותר במאה ה-20 ניתשו בעקבות התעצמות הדת של הלאומיות. בספרו של בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, מנסה המחבר (אנדרסון) להוכיח כי אחד מהזרזים הגדולים של הלאומיות, כלומר של יצירת הסולידריות בין אנשים שונים שנמצאים בחלקים שונים ורחוקים של אותו שטח גיאוגרפי, ביני לבין משה מאילת למשל, הוא העיתון. כיום זו בוודאי הטלוויזיה ובמידה מסוימת גם האינטרנט. אני לא מתלהב מהדת החדשה. צר לי. |
|
||||
|
||||
ובפעם השניה בעשר דקות, אני מגלה שלא הסברתי את עצמי כיאות: לא התכוונתי להגיד מהי דעתי על הדת או על תחליפיה, ואפילו לא מהי דעתי על כלל הפרדיגמה הפונקציונליסטית. לא התכוונתי להגיד שאלו דרכי נחמה ראויות (או שאינן ראויות), ובוודאי שלא התכוונתי לרמוז שראוי למצוא תחליף לטרנסצנדנטי שבדת. ניסיתי לחלוק - מבלי הרבה קשר לדיון שבו פתחת, אני מודה - תובנה חברתית מסוימת בה אני עסוק ביממה האחרונה: שלאומיות יכולה להיות בעלת השפעה חזקה כמו זו של הדת - בכל המישורים, הן על הפרט והן על הכלל. אם אתה שואל לדעתי האישית (ולכך התייחסתי בפסקת הפתיחה בהודעה הקודמת שלי), נדמה לי שקשה להתווכח עם התועלת הפסיכולוגית ברמה האישית: אם זה מעניק לאנשים רבים נחמה ומזור, שיפוט מוסרי של זה יצטרך להיות מנומק ומבוסס מאוד. |
|
||||
|
||||
גם ''שם הורד'' הוא ספר מתח, ו''תהילים'' הוא ספר שירה מעולה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאנחנו מתרגשים קצת יותר מדי. ההליך המקצועי של הבדיקות והזיהוי נעשה, אכן, ע''י אנשי חיל הרפואה. הקביעה הפורמלית כי השניים הם חללים נעשתה בסיכומו של ההליך הנ''ל ע''י קצין רפואה ראשי תא''ל ד''ר נחמן אש והרב הצבאי הראשי, פלוני תא''ל רונצקי (שעכשיו כבר לא יהיה כל כך פלוני, ואנצור את הסרקאזם העומד על קצה המקלדת). להנחתי, הרב הצבאי הראשי מעורב בכל נושאי הזיהוי וקביעות ה''חללות'' למיניהן בגלל נושא הקבורה - הקבורה בבתי העלמין הצבאיים, שכמו הדרבי, יש לה חוקים משלה (אבל המון, ה-מוווון חוקים משלה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |