|
||||
|
||||
נראה לי שתהיה פחות כואבת מצ'אפחה שמנחית לך הרס"ר בצבא (ובמלים אחרות: לנזיר זן לפחות יוצא מזה משהו). |
|
||||
|
||||
הרס"ר בצבא מנחית צ'אפחות? (ומה זה שייך? זה נראה לי תלוש מהנושא אפילו בתור דוגמה) |
|
||||
|
||||
לא לי, אבל מנחית. קלות כאלה, לא כואבות. זה בכלל לא תלוש - בשני המקרים יש שימוש בכוח ''חינוכי'' מצד בעל סמכות. פשוט מפתיעה אותי קצת הרגישות הגבוהה של האלמוני ששאל, כאילו לא גדל בבי''ס ישראלי או בצבא ישראלי (שלא לדבר על בילויים של החבר'ה בגיל העשרה), כולם מקומות גסים ומצ'פחים באופן כללי. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לדעת איך ואיפה אלמוני X גדל ואין טעם לצאת מהנחות יסוד שהן למעשה חסרות יסוד והן מתבססות (כנראה?) רק על הלשון העברית המשותפת. אותי זה יפליא אם יתברר לי שיש מכות בלימודי זן בארץ, וזה לא עניין של רגישות אישית לכאב - אין לי שום רגישות כזאת. הסיבה הפשוטה היא שבשיח הציבורי בארץ עוסקים בשנים האחרונות הרבה גם בנושא של מכות לילדים, מכות כאמצעי חינוכי, ענישה פיזית וכל מה שנלווה לזה, וגם באלימות בחברה בכלל, והמודעות לכך שקיימת כאן בעיה היא גדולה יותר מאי פעם. אז אם המכות האלה היו קיימות בחברות עם תרבות שונה ובזמנים עברו, שבהם באופן כללי היתה יותר אלימות יומיומית - ניחא, אבל בארץ זה נראה לי בלתי סביר שמאסטר זן לא יהיה ער לנושאים האלה ושלא תהיה להם השפעה עליו, גם כשהוא עובד מול קבוצת תלמידים (מבלי לדעת מה קורה כיום ביפאן או במזרח הרחוק בכלל בנקודה הזאת, וזה גם לא לגמרי שייך). חוץ מזה, במקרה שלי, בעולם המושגים שלי, "הארה" - מה שזה לא אומר, המושג הזה - לא אמורה ללכת עם פגיעה, ובטח לא פגיעה פיזית - למען האמת, זה די נראה לי אוקסימורון, אבל כאן אולי זה כבר באמת רק אני. |
|
||||
|
||||
נזיר/תלמיד זן בוגר אינו ילד שנשלח לבי"ס. מעבר לכל היופי שבה, מדובר ב"תורה" (במרכאות בגלל הנזילות שלה) נוקשה למדי - אולי היה אפשר לצפות שמוריה במערב יבצעו התאמות מתבקשות לערכים ולאורח החיים כאן, אבל זה לא מתחייב. לגבי "הארה" ופגיעה פיזית, זה התחיל כבר בחבורה על מצחו של ניוטון :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |