|
||||
|
||||
1. חנן טען שפינג פונג הם נציגי השינקינאות בארץ. אתה מתקן את המינוח, וטוען שהם מיצגים את הפרחיות והארסיות של החברה הישראלית, בואו נהרוג אותם וזהו. קצת פרופורציות. הם לא מיצגים כלום. אפילו רשות השידור שבאופן רשמי מינתה אותם לייצג אותה מתנערת מהם. אז למה כל אחד ממנה אותם לשגריר המחנה שהוא לא סובל? 2. יכול להיות שיש עוד אנשים שאיכפת להם אבל הפוזה של "אני בדיכאון, איך אפשר להיות שמח כשיש רעבים באתיופיה?" די נעלמה וטוב שכך. 3. צודק, שכחתי את סוויד ופאלפ (וגם בלייר) לגבי אואזיס, אני לא רואה בה להקת רוק, לכל היותר פופ איכותי. לגבי הקיור, אם אין לכם שום דבר מעניין להגיד, עדיף שתשתקו. 4. אני לא זוכר באיזה הקשר העניין עלה אבל אתה צודק. הנסיעה למזרח נכנסה לאופנה בתחילת שנות התשעים. |
|
||||
|
||||
סוויד, פאלפ ובלר הן מה שנקרא "בריט-פופ". מה שלא הולף את זה לרע - אני מאוד אוהב את שתי האחרונות, לפחות. נכון שהתקליט האחרון של בלר ("13") הוא רוקיסטי, אבל זה רוק אמריקאי, לא בריטי. דווקא האירים (U2 והקראנבריז) והוולשים (קטטוניה) די מצליחים בתחום הרוק בימינו. |
|
||||
|
||||
1.גם אם המינוח קשה הם מייצגים איזהשהוא זרם פה של אנשים שפשוט קשה להגדיר אבל בחלקם הם מייצגים את הישראליות בחלקה! 2.זה לא דווקא הפוזה הזאת אלא פוזה של "שלום ולא מלחמה",וכביכול מרד הנעורים! 3.וקיור אולי לא חידשו בהרבה אבל היו להם כמה להיטים טובים ב-10 שנים האחרונים ודווקא לא יצא לי לשמוע את אלבומם החדש במלואו ככה שקשה לי עדיין להגיב! אבל תגובה תבוא בהמשך... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |