בתשובה לזהר מיכלובסקי, 17/12/01 2:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכיוון שאת מכירה את המושגים הטכניים אז אני יכול לאמר שבמאמר ובשלל התגובות שלי ניסיתי להראות ש Qualia היא(1) למעשה Quanta משום שהיא תוצאה *איכותית* המבוססת על מידע *כמותי*. אם נשאר בטרמינולוגיה שכפי שכתבת "הוא גורע ממהותה של התודעה" אז בעל כורחנו נישאר בתחום ההסבר הדואלי ואיך שלא נסתובב נשאר עם ישויות א-חומריות המתקשרות בצורה מיסתורית עם החומר, קרי המוח. המודל שהבאתי מנסה לפזר את ערפל המיסתורין שמרחף סביב הנפש ולבטא את ההתרחשות הכללית במונחים חד-חד ערכיים של מדעי הטבע, בכפיפות לקוזאליות(2) של הפיזיקה. המודל, כפי שכבר אמרתי ,הוא לא מודל מטריאליסטי קשיח אלא מודל רדוקטיבי(3) המקבל קיומם של מצבים מנטליים ומצבים מוחיים המקיימים ביניהם קשר סיבתי. אשר לאפלטון, כפי שכתבתי, הוא לא בדיוק התייחס לפעילות המוחית ועבורו, כמו שאר הפילוסופים הקדמונים הבעיה הייתה בעייה מטאפיזית ולא נטורליסטית. אני לא חושב שזה אומר שאנחנו יכולים לזלזל בחוב העצום שהמחשבה המודרנית חבה להם. אשר לידיעה הפרטית והסובייקטיבית, כתבתי שאנסה להציע הסברים לכך אחרי שאכתוב על ה"אני". (1) מהי Qualia? האיכות העירומה, הבסיסית ביותר של החוויה החושית, של התחושה הפנומנולוגית של ראית אדום או טעימת מלוח. Quanta כמות כמידע המגיע דרך החושים או מהזיכרון או מכל מקור אחר. כמות הקרינה האלקטרומגנטית המגרה את רשתית העין, רמת הפעילות הניוריונית, כמות התמיסה הכימית בין האקסונים וכו' (2) קוזאליות - סיבתיות. הפיזיקה תופסת את העולם כשרשרת תהליכים בין עצמים הפיעלים אחד על השני. (3) רדוקטיבי - מודל המניח שמצבים מנטליים הם תוצאה של מצבים עצביים, או מצב מנטלי משפיע על מצב מוחי, ומצב מוחי יכול להשפיע על מצב מוחי אחר וכך גם בין מצבים מנטליים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה מה ניסית לומר במאמר,ובתגובה לכך, כדואליסטית בעל כורחי, השבתי שרדוקציה הינה בלתי אפשרית. לא רק פילוסופים קדמונים הם מטאפיזיקאים. ישנו ענף תזזיתי (אם כי לא פורה במיוחד) של כאלה גם היום. לדעתי הדיון בתודעה לא התקדם הרבה מאז אפלטון. אכן- נוסף לו ההיבט הנטורליסטי, אך הוא לא יכול להקיף בשום אופן את כל בעיית התודעה. הוא כן יכול באופן פשוט לנסות למדוד ולאפיין כימותים של תהליכים אלקטרוכימיים, ולהניח, ובצדק, שישנו קשר הדוק בינם לבין התודעה. אך זה יהיה כמו לבדוק מדוע מת התינוק שהאכילו אותו וניקו אותו מכונות, על ידי התעמקות בגליון הרפואי שלו. כלומר- התודעה היא בתחום מדעי הרוח ומדעי האדם, ובאופן משני (בחינת שאלת התודעה) גם התחום של מדעי המח (או המדעים המדוייקים.) נסיונות הכימות של התודעה אינם מספקים. זאת מתוך משמעותה המלאה (שהיא הqualia) של ה'תודעה'. מכיוון שכותרת הדיון (בחלק זה) היא 'תודעה', - ערערתי על היות המאמר דן בתודעה. לעניות דעתי, אי אפשר לדון בנושא התודעה בתחום הפיזיקליסטי. התחום מייד מבצע רדוקציה למאפיינים הייחודיים שלה- כפי שהסברת שנית (ושלא לצורך) את ההבדל בין qualia ו /quanta את האפשרויות השונות לפתרון בעיית התודעה על ידי השיטות השונות אני מכירה היטב, דרך הדיונים של קים, פרנקפורט, קריפקה וירון סנדרוביץ'. אני ערערתי על הלגיטימיות של כותרת הכתבה להיות "תודעה"- לאור התוכן הפיזיקליסטי- וזהו- שבה. מן הראוי שהכותרת תהיה לדוגמא:"ההיבט הפיזיקליסטי על התודעה" או "הרדוקציה הפיזיקליסטית" או פשוט "פיזיקליזם קוגניטיבי". בצפיה לחלק 2 על ה'אני' זהר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אני שמה לב, שבעצם המאמר הוא תחת ההגדרה של התחום 'מדע'. (ולא פילוסופיה) אם כן, אלף התנצלויות, ממש אין כאן מקום למטאפיזיקה, ועל כן, בסקירה זו אתה כלל לא מחויב לבחון את האספקט המטאפיזי של התודעה. יחד עם זה, הדיון המטאפיזי שמעלה הנושא הוא מעניין ביותר, כפי שכבר התחיל בתגובות שקדמו לשלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הדיון המטאפיזי הוא המרתק יותר כי הוא לא דיון מדעי יבש שכתוצאה ממנו יוצא שאנחנו רק מנגנון מכני כזה שאין לו בכלל נשומה (מ סגולה). מפחיד ונורא מעליב שאנחנו מין תולעים כאלה, רק עם יכולת עצומה. המודל שהבאתי טוען שאין קשר בין קוואליה לתודעה משום שישנם הרבה מאד ארועים תחושתיים שאנחנו בכלל לא מודעים להם. למשל, תינוק ישן שולח תוך השינה ידיים מגששות לחפש את המוצץ במיטה, מוצא אותו ומכניס אותו לפה. או בניסויים שנעשו הופתעו ''שפני'' הנסיון לגלות שהם קלטו תחושות וזואליות או קוליות ופעלו על פי הם, בשעה שהם היו ערנים לחלוטין אך מבלי שהם היו מודעים בכלל למה שקרה. התודעה והתחושות אינם אותו דבר והתודעה היא רק ביחס לתחושות. הנסיונות המטאפיזיים להסברים הם לא עקרים כי הם נותנים בסיס להסברים נטורליסטיים. הספר של ולמנס (לינק בכתבה) מתמודד עם הטענות הדואליות של אקלס ועוד ומציג את הבעיתיות הכרוכה בהם. גם נסיונות להסברים קוואנטיים מתגלים כבעיתיים. אגב, את ההסברים הבאתי לטובת משתתפים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע איכותי - להבדיל ממידע כמותי - מציין תכונה מבלי לכמת אותה. לעתים מידע איכותי ניתן לתיאור שקול כמותי ('היום גשום' לעומת 'ירדו 170 מ"מ גשם היום') ולעתים התכונה איכותית מעצם טיבה ('הירוק היום ירוק מאד'). מידע ספרתי - מידע המיוצג ע"י ספרות, לרוב אפס או אחד. זהו מקרה פרטי של מידע בדיד (דיסקרטי), להבדיל ממידע רציף (אנלוגי) המיוצג ע"י סקלה רציפה של עוצמות. קוונטה - זו כבר אופרה אחרת. ע"פ מכניקת הקוונטים, תכונות יסודיות רבות של הטבע הן מקוונטטות, משמע באות במנות קטנות שאינן ניתנות לחלוקה. קוונטיזציה פשוטה להבנה מופיעה למשל במיתרים - כל מיתר רוטט רק בהרמוניות האפייניות לו, הפרעה בתדרים אחרים תעבור הנחתה חריפה. עד כאן הכל מוסכם? ובכן, כתמיד, לא מובן לי מדוע אתה מזהה את האיכותי עם הספרתי? אם נחזור למד-המהירות שציינת, אצלי שעון המהירות עדיין אנלוגי, ולא מובן לי במה הוא נבדל ממד המהירות הספרתי שמותקן כנראה במכוניתך (מעבר לתצוגה התלת-ספרתית שכיכבה בו עד שנשללתי, אבל זה כבר סיפור אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור, בוא נרד מהעניין הספרתי. ישנם שני סוגים של מידע. על אחד שואלים "כמה" ועל השני שואלים "איך". אם אתה אומר "היום גשום" זה "איך", אתה אומר "ירדו 170 מ"מ גשם" זה "כמה". ה"איך" תלוי ב"כמה" וגם במוסכמות שביננו. הקוונטה שדיברתי עליה איננה זו של מכניקת קוואנטים (ואולי דווקא כן, אני לא יודע) אלא פשוט מילה המציינת כמות, בניגוד למילה קוואליה המציינת איכות. המילה קוואליה נמצאת בלב ליבו של הנושא שלנו ואליו התייחסה זהר. קוואליה היא תופעה שאנחנו רחוקים מאד מלהתחיל בכלל להבין אבל לפי המודל שהבאתי, קוואליה איננה בהכרח תודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה יורד מהזהות שיצרת בין ספרתי לאיכותי? אם לא, לא הבנתי דבר. חשבתי שהקוואליה מובנת מן הדיון ביניכם. מה לא מובן בה אם כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפרתי או דיגיטאלי היא ''שפה'' יצוגית ומבוססת על סמלים. כמותי או אנלוגי היא ''שפה'' כמותית. אלה המונחים שמשתמשים בהם כקיצורים מוסכמים (ובעוונותנו, דיגיטאליים) קוואליה איננה מובנת, משום שלא ברור מהי המשמעות שהמוח נמצא ב''מצב איכותי'', בניגוד ל''מצב כמותי'' שאותו אפשר או יהיה אפשר לבדוק אחד לאחד, בפעילות העצבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |