 |
המפתח במקרה זה היה סדר הדסקיות המסתובבות (הרוטורים היו שליפים והונחו בכל יום בסדר שונה) ומפת ההחלפות בלוח התקעים (מעין מרכזיה שהחליפה אותיות מסויימות באותיות אחרות).
"עוצמתה של האניגמה הייתה בכך שאף אם נפלו מכונות בידי האויב, כך שנודע לו חיווט הרוטורים והמשקף, היה קשה מאוד לפענח את ההודעה ללא ידיעת מצבה הראשוני של המכונה, כלומר סידור הרוטורים זה מול זה בתחילת המסר, וסידור לוח התקעים (...) - ואלה השתנו מדי יום, על פי ספרי צופן שהוכנו מראש". אחת הבעיות בקידוד (שנפתרה רק בימינו ע"י ה-RSA ודומיו) היא הצורך להעביר את המפתח מן המקודד למפענח. כדי להימנע משידור המפתח באלחוט הגרמנים השתמשו בספרי צופן שהכילו מפתחות קבועים מראש ומשתנים לכל יום.
מה שהפולנים גילו הוא שהקידוד הוא אקראי רק למחצה והקוד המוצפן מכיל רמזים למפתח. הצורך במכונות פענוח (מסוג ה-bomb והקולוסוס) ומרכזיותה של תרומת טורינג לפיצוח האניגמה נובע מכך שזיהוי המפתח המדוייק ע"פ התשדורות המקודדות אינו טריביאלי. בתחילה הוא נמשך שעות אחדות. השהיית הזמן הזה עבור קוד שהחליף מפתח מדי יום הפכה את פיצוחו לחלקי בלבד (מכיון שלפעמים המידע כבר התיישן בזמן פענוחו). טורינג התפרסם בעניין האניגמה מכיון שפיתח שיטות מתמטיות ואמצעים מיכניים-חשמליים לזיהוי מהיר של המפתח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש