|
א-ג. אכן סיפור מסובך ומעניין, ויש עוד פרולוג לעלילה: כפי שציין צפריר כהן, למעשה תחילת הסיפור היא ב-1930 כאשר הצרפתים יצרו קשר עם מרגל גרמני שמסר להם פרטים (תאור טכני, הוראות הפעלה ספרי קוד) דוקא על הדגם הצבאי של האניגמה. למרות כל הפרטים האלו לא הצליחו הצרפתים או הבריטים לפצח את קוד האולטרה (למעשה הם לא עשו דבר). רק כאשר החומר הועבר לפולנים ב-1932 הצליחו המפענחים הפולנים להשיג פריצת דרך בפענוח האולטרה. Hans-Thilo Schmidt [Wikipedia].
ד. הויכוח על הפצצת קובנטרי היה שיאו של הפולמוס עם ההיסטוריונים הרויזיוניסטים של בריטניה. הרויזיוניסטים פחות או יותר ניסו לטהר את צ'מברלין ולחשוף את כל מחדליו של צ'רצ'יל. אחת הטענות נגדו היתה הפקרת קובנטרי. בסופו של דבר לא נמצאה שום הוכחה משכנעת לטענות אלו. אלומות הניווט הופעלו כאשר ההתקפה כבר יצאה לדרך ולמעשה שימשו כדי לכוון את הנווטים שהובילו את ההתקפה. מטוסי הניווט הטילו פצצות תבערה מיוחדות שסימנו את המטרות עבור המפציצים שבאו בעקבותיהם. בכל מקרה מדובר באזהרה של דקות או שעות לכל היותר וכדי לפנות עיר כמו קובנטרי נדרשים לפחות כמה ימים. הבריטים קבלו אזהרה מוקדמת על כוונת הגרמנים לבצע הפצצות טרור (כתגובה להפצצות כאלו שביצע ה-RAF) מקבוצה שפעלה במודיעין הצבאי הגרמני (הקבוצה של הנס אוסטר), אבל האזהרה לא היתה ספציפית. בכל אופן לא הוכח שלצ'רצ'יל היתה אפשרות להזהיר את תושבי העיר.
ה. אני חושב שבגלל הרומנטיות של פרשת האניגמה, נוטים היום להגזים בחשיבותה. הגרמנים לא העבירו במערכת הזו מידע על הפצצות עתידיות ויעדיהן, כך שהקשר בין האניגמה לתוצאות הקרב האוירי על בריטניה ב-1940, היה עקיף במקרה הטוב. את הנצחון הבריטי במערכה הזו מיחסים לשימוש טוב יותר במערכות מכ"ם, הצלחה בתיקון מהיר של נזקי פגיעות בבסיסי המטוסים והמכ"ם וטקטיקות קרב אויר עדיפות והכי חשוב העובדה שמטוסי ה-RAF פעלו קרוב לבסיסיהם. לאניגמה היתה תרומה חשובה יותר בעת הקרב האטלנטי: הקרב על הנתיבים הימיים באוקיינוס האטלנטי שהתרחש ב-41-43 (הספינות והצוללות הגרמניות השתמשו במכשירי אניגמה).
|
|