|
||||
|
||||
נאה, נאה. היתה תקופה שהייתי מתאמנת בקראטה עם עוד כמה אנשים, בלובי של הבניין בו אחת מאיתנו עבדה. בימי שישי בצהריים. לכאורה המקום היה אמור להיות נטוש, אבל היתה חברה אחת שאנשים עבדו בה בקביעות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |