בתשובה לאנטילופה, 07/07/08 13:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אחפש את הספר בהזדמנות - תודה. אגב, רמתם יכולה להיות נמוכה - מישהו כבר הזכיר שחלק ניכר מהחיילים האמריקאים שפגש היו וויט טראש - אבל הם יותר קרובים לאמצעים מכניים ממה שהיו החיילים בני הרפובליקות בברה"מ במלח"ע 2. שירות החובה אצלנו הוא 3 שנים. לא שנה או שנתיים. ובנות שמשרתות בקרבי צריכות לחתום שס"ן ולשרת 3 שנים. ובאמת ביחידות כמו שלד"ג כמדומני צריך לחתום קבע כדי לשרת. כנ"ל טייסים. תוכל להרחיב לגבי ה"גליל" ודחיקתו?1 1 ביחידות שאני שירתתי בהן (והן היו יחידות עורפיות אך סגורות) הבנים העדיפו את הגליל, והשאירו את ה-M16 בשמחה לבנות - ומעולם לא הבנתי למה. הגליל נורא כבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הגליל, זו שאלה של תקופה. בשנות השמונים העליזות, למשל, הגליל היה נשקם של לוחמי חי''ר גבריים ואילו המטאטא האמריקאי היה נשק של ג'ובניקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיבה ותיקה כמוך ועוד לא קראת? (: אני כיניתי אותם כך בסערת רוחי, עדיין לא הייתי רוצה לשרת עם כאלו, או לסמוך עליהם. בקשר לגישה טכנית, מהכרותי בדואים נידחים בסיני, כנראה שנחיצות, מחסור ויוזמה, חשובים יותר מסביבה עשירה בטכנולוגיות. כל אדם רגיל ולו גם אנאלפבית, יכול ללמוד בקלות לנהוג בטנק, במשאית כבדה ולהשתמש בנשק בדיוק כמו חברו המשכיל שבא מסביבה טכנולוגית. הערתי בקשר לאורך השרות כוונה לסמיילי שהציע שאנשים יתגייסו לשנה שנתיים כרצונם, רעיון מאד לא מקצועי כשלוקח שנה להפוך אותם למקצועיים. סיפור הגליל: נבדקו במעבדת ירי ארבע סוגי רובים, הטוב מכולם ירכש ע"י הצבא. בבדיקות כאלה יורים ברובה עד שהוא מתפרק, אלפי כדורים ברצף. התחרו במכרז הגליל, m16, סטונר של חברת קולט ו"גל" המצאתו של עוזי גל, אבי התמ"ק "עוזי". במקום הראשון עמד הגל שלא נבחר לשרות. מקום שני הסטונר שלא זכה לצאת אפילו לפס ייצור. מקום שלישי ה-m16. מקום רביעי הגליל שנרכש ע"י צה"ל. מי שהיה האחראי לכך היה רפול ז"ל. הגליל כפי שציינת, כבד סובל מהנדסת אנוש לקויה, בעייתי באיפוס וסובל מתקלות ותקיעות. "החברה" שם למטה התמרמרו יותר מדי צעקו ולחצו עד שהחזירו להם את הm16,ובא לציון גואל. הבנים אצלכם, כלא ממש לוחמים ומבינים בחרו במראה הקאלאצ'י המצ'ואי מסיבות של דאווין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגליל כבד - עד כאן נכון. נדחק מהשרות - גם נכון. בעיות איפוס - בלי ספק. תקלות ותקיעות? הגליל, כמו הקלאץ', אוכל את ה-M16 בלי מלח בתחום הזה. המטאטא נועד לסביבה וייטנאמית רווית מים, לא לחולות המדבר, והוא נתקע הרבה יותר. גם המחסניות המגוחכות שלו, נטולות השפתיים, אחראיות ללא מעט מעצורים. הנדסת האנוש של הגליל בנויה על הקלאץ' עם שיפורים קלים, ולטעמי טובה משל ה-M16. לדחיקתו של הגליל מהשרות אחראים שלושה גורמים עיקריים: המשקל, הדיוק, והעובדה שאי אפשר לשלם עליו בדולרים של הסיוע הבטחוני. ההימור שלי הוא שהגורם השלישי היה המרכזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקלות ותקיעות... היה לי כזה והיה לי כזה, אם בוררים את המחסניות בקפידה אז אני מעדיף את הפלסטיק-פנטסתיק, הקלאצ'ניקוב עדיף על שניהם כמובן. הגליל הוא הלחם של קאלאצ' ו - .f.n והוא נחות מהם. אני מנחש שהנשק הראשון שלך היה גליל...? אני לא אהמר נגד, אבל גם הסיבה שהיצגתי היא בעלת משקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כפי שאתה מנחש הנשק הראשון שלי היה גליל (ארוך ומדורגל). מאז הספקתי לחתום על גלילון, עוזי, M-16 ארוך, קצר ו-A3 - אבל את הראשון לא שוכחים... אתה יכול לראות מה חושבים טנקיסטים על ה-M16 כאן: כיוון שהזכרת הנדסת אנוש, אני מוכרח לציין שלטעמי הגליל עולה על ה-M16 בכמה נקודות (מן הסתם חלקן מתוך הרגל שלי, כמובן): 1. הקת המתקפלת לעומת קת ה-"משוט" הענקית של המטאטא. 2. נקודות החיבור של הרצועה בגליל מותאמות לנוהג הצה"לי של נשיאת נשק בהצלב - לעומת החיבורים בשני קצוות הנשק ב-M16. 3. האפשרות לראות את מצב הנצרה ולנצור/לשחרר משני הצדדים של הנשק. 4. פעולת הדריכה היא (לטעמי) הרבה יותר נוחה בגליל - כאן זה בלי ספק הרבה ענין של הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקלות ותקיעות? הגליל,(בוא נניח בצד את הקלאץ') אוכל את ה-M16 בלי מלח בתחום הזה? ממש לא. איך ההסבר על העובדה שהוא נועד לסביבה וייטנאמית רווית מים, לא לחולות המדבר קשור לתקיעות הנובעות ממבנה המחסנית? בוויטנאם לא השתמשו באותן מחסניות? השתמשו. אבל כמו שצריך. לא פָרקו ופֵרקו אותן לכל מסדר. טענו אותן באמצעות מטען (מעין משפך מתכת קטן, ששופך את הכדורים לתוך המחסנית. אני הייתי במחזור הראשון בצה"ל שעבר טירונות עם M-16 (שהגיע מארה"ב עטוף בניר כסף, עם תוספות מעניינות - החל מערכת כלי נקוי וכלה בפקק לקנה). כולל סידרה גדודית בת שלוה שבועות באזור עיר אובות בערבה. חסרו לנו שם לא מעט דברים. אבק לא היה אחד מהם. אני, וכך גם חברי שמסביבי ירינו במהלך הטירונות אלפים רבים של כדורים (כ"א). אין לי סיבה לחשוב שבמחלקות האחרות בפלוגה, ובפלוגות האחרות בגדוד ירו פחות. לא ידוע לי1 על מעצורים בנשק. __ 1 נכון, כטירון אתה מכיר רק את המחלקה שלך. אבל המחלקות האחרות לא היו שונות בתנאיהם. אני לא אומר שלא היה אף מעצור לאף אחד (אני לא יודע על כזה), אבל אם היתה מגפה של מעצורים - כולנו היינו יודעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הוייטנאמי קשור להתקעויות עקב אבק וחול. מבנה המחסניות הוא גורם נוסף (ובלתי תלוי) לתקיעות. יתכן שטעינה באמצעות המטען תמנע חלק מהבעיות, אבל מתי ראית יחידה בצה"ל משתמשת במטען כזה? בכל דיון על מגבלות ה-M16 יש כאלה שמסבירים שאם אתה רק בוחר נכון את המחסניות, רק דואג לשמור עליו משומן בדיוק במידה הנכונה ומנקה אותו לעתים קרובות, רק רק ורק הוא יורה בלי שום בעיה. אז גם אלפא רומאו של שנות השבעים נסעה מצוין כל עוד היה בסביבה מכונאי טוב שידאג לכוון את הקרבורטורים הכפולים שלה פעם בשבועיים, אבל מנשק אישי אני מצפה שתהיה לו אמינות של טנדר סובארו של בדואים, לא של מכונית ספורט איטלקית. הבאתי כאן אשכול אחד מפורום צו"ב בפרש (שלמיטב ידיעתי הוא הפורום המרכזי בארץ בתחום הזה). כשחיפשתי אותו העליתי בחכתי עוד כמה אשכולות רוויי קיטורים על ה-M16, הנטיה שלו להיתקע, השבריריות של המבנה שלו וכו'. אם תלחץ עלי אחפש שוב ואביא לך עוד קישורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אתה צודק. הנשק האמריקאי מפונק. דורש שיטפלו בו לפי הספר. אני מבין שאלפא רומאו של שנות השבעים, זאת האנטיתזה לטויוטה של שנות האלפיים, שנוסעת, ונוסעת, ונוסעת מבלי להיתקע כלל. נסה למלא לה דלק ממיכל מלוכלך, שיש בו פרט לדלק גם שאריות מים, סולר, חול ושאר מריעין בישין, ונראה איך היא נוסעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד את זה למפקדים בטירונות שבכל הזדמנות מפילים אותך על החול וכמה שתנקה את הנשק לא יעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת החול הזה אתה שופך למיכל הדלק של המכונית שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כאן אין מנוולים שרק מחפשים להציק ולהעניש אותך וזה ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכירו כאן את ה-F.N. הבלגי שאיתו עשיתי טירונות וסדיר -במיוחד את האח הגדול שלו-המיקלעון. אין מה להשוות-עולם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבע מחסניות בחגור וארבע עשרה בטרנזיסטור, משומנות דק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהטויוטה אני לא מצפה לזה. האלפא היא אנטיתזה לטנדר של הבדואים, שהוא לא מציאה גדולה מבחינת התכונות הדינאמיות אבל הוא נוסע וסוחב ברחבי הנגב. אם היית מביא לי את הלנדרובר החדש ומסביר לי שהוא רכב שטח מושלם, רק שכשיש קצת יותר מדי אבק באוויר הפילטר שלו נסתם וצריך לעצור, לפרק, לנקות ואז להמשיך בנסיעה אז הייתי מסביר לך שהוא אולי רכב מושלם לפינלנד וקנדה, אבל לא לישראל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |