|
||||
|
||||
מר אורן הנכבד, כל ויכוח מוסרי, הן ברמת המטא והן ברמת היום יום, מבוסס על מאבק ערכים בלתי מתפשר, אשר במסגרתו עשוי ערך A לגבור על ערך B בסיטואציה מסויימת - כך שהגדרת ערך מסויים כ'טוב' או 'רע' אינה רלבנטית כלל, היות ומשמעותה הספציפית תלוייה בנקודת התבוננות הצופה ובתוצאות המאבק האמור. לעומת זאת ההבחנה בין 'נכון' ל'לא נכון' בהחלט רלבנטית כלפי המציאות הכללית; אחד ועוד אחד הינם תמיד שניים, אך היגד זה הינו חסר כל ערך, היות והוא כפוי על המציאות זו. רעיונותיו הפשטניים-משהו של סטיוונסון מעידים אלפי מונים על המבנה הכללי הטמון באסופת רעיונות ציווילזאציית היהודו-קלוויניזם לשיטתי, אשר משלבת בקירבה עקרונות מוסריים המבוססים [גם] על סחר סוסים ערכי; עצם הענקת רעיון האמוטיביות כערך מוסף ונלווה לדברים והיגדים כלליים מרמז מלכתחילה על מחשבה דדוקטיבית-השגחתית, אשר 'מאמינה' בהבטי מציאות נוספים, על בסיס נסיון השכנוע הסוגסטיבי-תקשורתי-צרכני. למותר לציין כי שיטות מוסר נוספות אינן אוחזות בסולם ערכיו של הנ"ל, ומכאן המאבק המתבקש. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן הנכבד, ראשית, אני שמח לקרוא שוב תגובות שלך באייל. שנית, אינני חושב שרעיונותיו של סטיוונסון פשטניים. אם זה הרושם שקבלת בקריאת הדברים יש ליחס זאת למגבלות המדיה, וכמובן, למגבלותיי שלי שהן רבות מכפי שתוכל לתאר. ולעצם העניין. בקריאת הדברים יש לזכור כי התיאוריה של סטיוונסון היא תיאוריה מטא-אתית שעוסקת במבנה השיח המוסרי. היא אינה מתחרה ב''שיטות מוסר'' (או תיאוריות אתיות-נורמאטיביות), וממילא אינה אוחזת בסולם ערכים זה או אחר. רעיונותיו של סטיוונסון אינם נוגעים כלל בשאלה האם יש ''טוב'', ''צדק'' וכדומה. למרות שקראתי מספר פעמים את תגובתך, לא הצלחתי להבין באיזה אופן רעיון האמוטיביות מרמז על מחשבה דדוקטיבית-השגחתית או איך היא גוררת אמונה בהיבטי מציאות נוספים. אשמח אם תוכל להסביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |