בתשובה לאופיר זמר, 24/06/08 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה"מיסטיקה" של הכת הפיתגוראית היתה קשורה למספרים השלמים. והיא התנפצה על קרקע המציאות של המספרים הלא רציונליים (בפרט שורשים לא שלמים, כגון השורש של 2). כלומר: הקשר למיסטיקה יכול לעניין את ההיסטוריונים של המתמטיקה. את המתמטיקאים עצמם הוא לא צריך לעניין. השפעות משמעותיות בהרבה (מבחינת דרישה, מימון ועניין מחקרי) הציגו ההנדסה והפיזיקה. גם ההקשר שהוצג בתגובה 482068 בין מיסטיקאים צפון־אפריקאים שהתעסקו עם סדרות של "הטלות מטבע" אקראיות (או שמא הפרחת עשן? קני במבוק?) יש לא מעט "מקורות אקראיות" דומים. ואותם מיסטיקנים חשבו כמובן שכוח עליון שולט בהם ומאפשר ליודעי סוד ללמוד על כוונותיו. בזמנו של לייבניץ כבר החל הטיפול המדעי בסדרות של הטלות מטבע אקראיות. ההשראה לכך היתה פעמים רבות הרבה פחות טהורה מכוונותיהם של אותם מיסטיקנים: מהמרים שחקני קלפים שניסו לשפר את סיכוייהם. מכאן שמרחב הבעיות היה מוכר היתב גם ללא תרומת המיסטיקנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' לא הייתי מטיל ספק לגמרי בחוכמת משחק הבלק-ג'ק מצד הפרט מול הקזינו. למעשה, סיכויי המהמר הדבוק להחלטות מודעות מראש בהתאם להרצת האירוע הספציפי [לפני הכניסה לנושא ספירת הקלפים בשיטה הענתיקה], גבוהים בכארבעה עשיריות האחוז מהבנק. אם תשחקי לילה שלם בקזינו בלונדון סופך לצאת עם כ-400 פאונד רווח. בלי להחשיב את המשקאות ויתר הכיבודים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |