 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר שכל הכותבים על דת (כנראה אלה ממין זכר) מתעלמים בבוטות שיטתית מן האלות, ומאזכרים את האלוהות כ''אב''. ה''אבהות'' הזאת ממש דוחה אותי רגשית. לא רק בתקופות ההיסטוריות הפגאניות, גם היום, עם התעוררות העידן החדש, תנועה שלמה מעוררת שוב את מושג האלה הגדולה. הגיע הזמן שאנשים שאין להם קשר עם התנועה הרוחנית החדשה יכירו את מושג האלה הגדולה, ילמדו על קיומו, וכמו כן - שכותבים על ההיסטוריה של מושג האלוהות יתייחסו ברוחב יריעה לאלות בהן האמינו בימי קדם, ויציגו אותן הצגה מעמיקה, כזו שתתייחס לאלות הראשוניות הגדולות בוראות העולם, ואחר כך להמעטה המכוונת בדמותן ע''י הכוהנים של המשטרים הפטריארכליים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כותב המאמר מתמקד דווקא בכמה דתות זניחות שבהם הפנתיאון הוא גברי (או גברי בעיקרו). הוא כותב: "ברצוני להציע תשובה אחרת: הייתי רוצה לנסות ולצייר מודל, שיכול להתאים לחלק ניכר מהתפישות הדתיות. איני מתיימר לעסוק כאן בשאלת מקורן ההיסטורי של הדתות או בשאלת אמיתותן. הכוונה היא רק לבחון את הדת מבחינה פנומנולוגית: לנסות ולהבין מהי בשביל המאמין ומה הוא מצפה למצוא בה. ודאי שהמודל המוצע לא יכול להתאים לכל מגוון התופעות המכונות בשם 'דתות'. הכוונה להציג מודל שיוכל להתאים בעיקר לסוג מסוים של דתות: לאלו המכונות 'דתות מונותיאיסטיות' – כלומר לשלושת דתות המערב הגדולות, וכן לחלק מן הזרמים המרכזיים בבודהיזם ובהינדואיזם." אני מניח שיש לך מה לומר על הבעיה המדוברת (היחס למאמין) בדתות שבהן יש דווקא אלה/אלילה ולא אל/אליל. יש באייל דיונים על נושאים קצת שונים באותו התחום. את מוזמן להתחיל מהמאמרים של המחברות הבאות: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |