|
||||
|
||||
מתחילת פרסום הפרשה משהו כאן היה נראה לי חשוד. קהל הקונצרטים הישראלי שאני מסוגל לדמיין לא ימהר לשרוק בוז, גם אם הוא שונא את אילי ההון; היה לי ברור שאין טעם לשפוט את האירוע בלי לדעת יותר פרטים מה בדיוק נאמר שם ואיך. ואכן, שניים מהנוכחים באולם כתבו מכתבים ל"הארץ" ופרטו למה נשרק הבוז. לא על עצם אזכור נוחי דנקנר, אלא על ניסוח התודה מצד מנהל התזמורת, שהיה מתחנף בצורה מוגזמת וחסרת טעם במיוחד (בין השאר, משהו כמו "בימים אלו אנו מציינים שישים שנה למדינה ושנתיים לרכישת X על-ידי דנקנר"). |
|
||||
|
||||
ואני זוכר[*], לפני אולי 20 שנה, כאשר אריאל שרון נכנס להיכל התרבות, האולם התמלא בנהמת-בוז ספונטנית. [*] לא זוכר מתי בדיוק (אבל אחרי לבנון), מה היה תפקידו של אריק, ומה לעזאזל הוא איבד שם. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה לא אומר את זה בסתירה למה שאני מסוגל לדמיין, אבל בגלל שאפשר לפרש זאת כך, אציין שלפי הבנתי שרון היה לפחות בחלק מאותו עשור דמות שנואה על ''האינטליגנציה'' הישראלית ברמות שדנקנר יכול רק לחלום עליהן... |
|
||||
|
||||
זה באמת היה חוסר טעם משווע מצד הנואם. אלא שקריאות הבוז של הקהל היו לדעתי גרועות מכך, שכן היה ברור שהן ילבינו את פני התורם יותר מאשר את אלו של הנואם. |
|
||||
|
||||
מבחינת הקהל, לא ברור מי יזם, מי הכתיב ומי אישר את הנוסח. בכל מקרה, אפשר לראות בזה אמצעי חינוכי של הקהל, להשפיע על הפעמים הבאות... (כמובן שהטוויסט שזה קיבל בתקשורת מקלקל במידה רבה.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |