|
אני אוהב את זוית החשיבה והראייה שלך ואני מסכים עמה, אך בעניין הערתך "מהיכן שואבים ערביי ישראל את הנאמנות למדינה" - אתה חורג מאותה נקודת מבט שבה תמכת בכל הדיון: ערביי ישראל צריכים פשוט "להסתכל" מה מעמדם של הפלשתינים במדינות ערביות אחרות ובשטחי יש"ע. זה מספיק כדי להבין שהם כנראה הפלשתינים בעלי המעמד הטוב ביותר במזרח התיכון (שכחת מהי דמוקרטיה והאם היא קיימת איפשהו?). כיהודי החי בארץ בהחלט איני מוכן שלא יהיה שוויון זכויות למיעוטים, אך סביר שבעיה זו תפתר לאחר הסרת האיומים מסביב. הם אלו שמונעים שוויון מלא לערביי ישראל. ללא ספק - אם הייתי פלשתיני הייתי עויין ליהודים (בלשון המעטה). אבל צריך לזכור שמדובר בסכסוך ארוך מאוד ולא צריך להסתכל רק על שלושים השנים האחרונות. שקט ושלווה - אני חי בשקט, אך איני יודע מה יהיה עם המצרים בעוד מספר שנים. אני רוצה שלום בין העמים, בין האנשים. הפוליטיקאים אינם מעניינים אותי. בינינו לבין המצרים יש שלום בין הפוליטיקאים. הסיכוי שיחזור מצב הלחימה כאשר השלום אינו בין העמים אלא בין הפולטיקאים בלבד הוא גבוה יותר. לכן בתהליך השלום המתקיים יש לוודא שיהיו תנאים לשלום בינך לבין אחמד משכם וביני לבין מוסטאפה מחברון. רק אז תהיה לי שלווה!
|
|