|
||||
|
||||
פיליפ גלאס חיבר את המוסיקה לסרט של וודי אלן. משהו במוטיב הפתיחה של הסרט נשמע לי מוכר, וכששמעתי את המוטיב הזה פעם נוספת בשיא הדרמטי-טראגי של הסרט חשבתי שזיהיתי אותו. זה הזכיר לי מאד את הפתיחה לאופרה הוולקירה. השימוש בצ'לו וכלי המיתר רוטטים בסדרה של סולמות יורדים מושפע מאד לדעתי מהדרמתיות שוואגנר הלחין, וזה מאד מתאים גם לסרט, כשהמוסיקה מבשרת ירידה לתהום טראגית. אגב, המוסיקה של גלאס מאד עשירה ולא מינימליסטית. הסרט? ככה, בסדר. |
|
||||
|
||||
אופס, שכחתי את הלינק. אפשר להתרשם מכמה שניות, קטעים 1 ו-3. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |