|
||||
|
||||
החטוטרת של ערביי עזה עדיין תקועה לנו על הגב. לפחות עד שנאפשר להם חופש תנועה בדרכי האוויר הים והיבשה, אבל ככל הנראה רק לאחר שנאפשר להם לשוב לבתיהם באשקלון וביבנה. בינתיים, החטוטרת נשארת, וההבדל היחיד הוא שכעת האזרחים הרוגי הפצצות הם קיבוצניקים. |
|
||||
|
||||
אם יש שם גוף לאומי הבוחר מיזמתו לפתוח עלינו באש, מדוע בדיוק אנו חייבים ל"אפשר להם חופש תנועה בדרכי האוויר הים והיבשה", לספק להם מים מזון וחשמל, או בעצם כל דבר אחר? מה מבחינתך יחשב להסרת החטוטרת, פצצת אטום? טרנספר של מיליון אנשים? בצורת חשיבה כזו גם קיומה של יבשת אפריקה הוא חטוטרת על גבה של מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
כל עוד הכיבוש נמשך, וכל עוד הגירוש נמשך, החטוטרת נשארת. אני לא חושב שצריך לטרנספר אף אחד, או לתת לו חשמל. אני רק רוצה שהישראלים יפסיקו לדמיין שבהורסם ההתחלויות ברצועה, נעלמה להם החטוטרת. את אפריקה לא כבשנו (פרט לכמה ק''מ במשך כמה חודשים), לא גירשנו את תושביה, ולא מנענו את חופש התנועה שלהם. כך שההשוואה תמוהה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |