|
יעדי הגירה ומשאת נפש אינם מדד העומד בפני עצמו. לחץ ההגירה העצום ממקסיקו לארה"ב לא היה קיים תמיד- למרות שארה"ב היתה מדינת הגירה רצויה להרבה אנשים. לחצי ההגירה רומזים על תהליכים שאירעו במקסיקו שהרסו את פרנסתם של המוני אנשים שמוכנים להסתכן בסכנת מוות כדי שיוכלו לשרוד -לא להתעשר- לשרוד. מדד הצמיחה במדינה כמו שלנו הוא לכאורה חיובי, אך שוב: הוא מדד מיצרפי ומסתיר את אלו שהצמיחה בוצעה על חשבונם ועל גופם. אינני מתכוון לסיפור של חולי סרטן שהוא במקרה הזה קוריוזי. אני מתכוון לאלו שעליהם עשו את החסכון. כל מי שלמד מבוא לכלכלה יודע שכדי שתהיה המראה של משק צריך להיות חסכון כלשהו. במקרה שלנו הפערים ההולכים וגדלים ודחיפתן של שכבות שלמות לעבר העוני- הוא החיסכון שעל גבו מתרחש חלק מהצמיחה. באנגליה של המהפכה התעשייתית, נושאי החסכון היו דרי עולמו של דיקנס. בארה"ב היו פועלים קשי יום, עובדי סדנאות היזע והמהגרים. עולם כמנהגו נוהג.
|
|