|
||||
|
||||
ההסתייגות העיקרית שיש לי. ממש מחושים שלי שקמו היא נגד הטענה של אור שהשירה צריכה להתמוסס לתוך עולם של משמעות. בלעדי המילים אין שירה, בלעדי הרצף הייחודי של המילים השיר מאבד את זהותו. השיר הוא קודם כל מילים, כלומר קודם כל משהו בעל חיוניות פיזית שניתן לחוותה במישורים שונים של חווייה (סידור של המילים על הדף, גילגולו של הרצף כמו מחרוזת של סבא על הלשון בין האצבעות). המשמעות של השיר, כל הניתוח הזה הוא ממש שולי לשיר. השיר הוא קודם כל אובייקט אסתטי ואחר-כך אפשר להתפלסף עד הבוקר |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |