מאמר מגמתי ורצוף אי דיוקים 479843
3ראקי יום ב', 2/6/2008, 13:21
לצערי, קיימת קבוצה מגמתית ביותר ופוסט-ציונית בחקר הסוציולוגיה הישראלית אשר "מצאה" פתאום את המזרחי ומשתמשת בו באופן ציני ביותר כקרדום לחפור בו קבר לציונות. אני חייב תודה לסבי אשר עקב ועוקב אחרי התפתחות המגמה הסוציולוגית הזו ולכן גם יודע לקעקע אותה מן היסוד.

כמו שאפופידס נרדף פה על חשיפתו את ערוותו של המלך, הטענות בזכות תנאי ההתחלה השווים מתבססות רובן ככולן על השאלות מחברות אחרות שבינן ובין המצב הסוציולוגי בישראל אין ולא כלום (למשל, השחורים באמריקה). כל זה הוא מסך עשן שמטרתו להסתיר את העובדה שהבעיה היא סוציואקונומית ולא עדתית כיום. הניסיונות לאכוף מראית של עדתיות על הבעיה היא פרקטיקה של כוח שמפעילה הקהילה האקדמית על המזרחים, בדיוק אותו הנושא כביכול הם מתיימרים לחקור. כואב להם שהמזרחי לא מזדהה עם כאבו של הפלסטיני, למרות הנסיונות החוזרים ונשנים לגרום לכך.

וכעת לפיזור חלק ממסך העשן.

נתחיל בכך שלמרות שהפערים נבעו בתחילה מהבדלים בתנאי הפתיחה, הבעיה הותמרה ולא שועתקה. מזרחים בעלי השכלה לרוב הצליחו לטפס בסולם החברתי לא פחות מאלו שלא היו מזרחים. גם העליה הרוסית, שהיתה ועודנה אשכנזית (אבל בסטטיסטיקות לא תמיד נספרת כך, כדי לשמור על מראית עין של אפליה), לא הצליחה למצות את יתרון החינוך שלה בקלות רבה כל כך.

ובנוגע למעברות. במעברות, אני מזכיר לכולם, שכנו גם לא מעט אשכנזים. ברם, היכרות עם המעמד הגבוה האירופי וחוגי התרבות האירופיים שהיו בארץ, ביחד עם גודל המשפחה הקטן (לא עלינו) האיצו את יציאת האשכנזים מן המעברות, ולא יעזור להביא שוב ושוב את אותו ציטוט שחוק למול הסטטיסטיקה האמיתית של כמות *ואמצעים* בידי המהגרים שבאו למול ההישארות במעברה. הוסיפו על כך את פערי ההשכלה (והגם שסבא שלי דיבר רבות בשבחם של חלק מבתי הספר המוצלחים ביותר בעיראק, בסופו של דבר ולאחר בירור עמוק אין מנוס מלהסיק כי תנאי החינוך באירופה היו טובים יותר). ועובדה ניצחת היא שרבים מאוד מיהודי עיראק, בשל התפתחות המדינה, עגנו עצמם במערכת המס, מודיעין/האזנות (יחידת 8200 היוקרתית נקראה אז '515' והבדיחה אמרה שזה 505 עיראקים ואשכנזי אחד באמצע) וכלל נמצאת כיום (כעדה) במצב סוציו-אקונומי טוב. קיים גם מתאם בין עירוניות העיראקים לבין הצלחתם להרים עצמם לרמה סוציו אקונומית גבוהה.

סוגיה נוספת היא כספי השילומים והרנטות. אלו אכן אפשרו לחלק לא קטן מיהודי אירופה לשפר לאין ערוך את מצבם הכלכלי.

סוגיה לא פחות חשובה היא הכנה ופעילות מוקדמת בתנועה הציונית. פעילות התנועה הציונית במזרח היתה מוגבלת יותר ולכן נוצר קושי מסויים בהתברגות במערכות השלטון תחת מפא"י הצנטרליסטית.

עוד סוגיה לא פחות חשובה היא נתק כלכלי-מסחרי. היהודים שהיו סוחרים ברובם, ניצלו (ומנצלים עד היום) את רשתות המסחר שפרשו. בעידן הקולוניאלי מתועד מקרה יוצא דופן בו הילידים הצליחו לעקוף את הקולוניאליסטים בהצלחתם במינוף כלכלי - יהודי עיראק פרשו רשת מסחר על כל רחבי אסיה ובכך חלקם הפכו לבעלי עושר שנחשב אגדי עד היום. ברם, ישראל הצעירה היתה מנותקת כלכלית מכל מדינה ערבית וגם דרכי המסחר שלה לאסיה היו מוגבלות ביותר, בניגוד למסחר מול אירופה שהתנהל פחות או יותר כסדרו.

אבל על כל הסיבות האלו לא תשמעו, אם לא תקשיבו ותחקרו בעצמכם, גם את העובדות וגם את מי שמתיימר להציג מצג אמת שלהן.

ואם יש ביקוש, אני אמשיך לנקב במאמר זה (או באחרים) חורים כבכברה.
מאמר מגמתי ורצוף אי דיוקים 480202
איציק ש. • בתשובה ל3ראקי יום ד', 4/6/2008, 5:37
3ראקי,
אינני מבין מדוע אתה מתיימר לנקב ככברה את דברי מחברת המאמר.האם אתה כופר בנתון הסטטיסטי שאחוז יוצאי עדות המיזרח בקרב האקדמאים- קטן משמעותית מאחוזם באוכלוסיה?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות