|
ראשית, אני לא לוקח את תוצאות מהלכיו של אדם, אני לוקח את התוצאות הצפויות של מהלכיון של אדם. אדם אינו פועל בחלל ריק, במיוחד בתחום הפוליטי, לכן התוצאות אינן בהכרח התוצר הישיר של מעשיו של אדם אלא "שקול כוחות" של פעולות של בני-אדם שונים. אין אפשרות לחזות באופן דטרמיניסטי את מהלכיהם של שאר המשתתפים (ולכן נסוגתי מעולם מדעי הטבע לעולם מדעי החברה). שנית, מהיכן ידועות לך מטרותיו של אדם? ממה שהוא אומר לך? האם כשסוחר בשוק אומר לך "אני בעדך", או "לי זה עולה יותר" גם אז אתה מאמין שהוא רוצה למכור לך סחורה במחיר הזול ביותר האפשרי? מדוע התמימות הזו ביחס לפוליטיקאים? אשר לרציונליות, הרציונליות שאני מדבר עליה היא רציונליות של אמצעים, בהקשר הפוליטי. ניסוח מוצלח יותר יהיה "הבנת היחס סיבה תוצאה". כלומר, אם תצעד לתוך בור הרי שתיפול לתוכו. מטרות (או ערכים) לעולם יהיו לא רציונליים. לסיכום, כמו שגם כתבתי בתגובה אחרת להלן. אני מוכן לקבל את ההסבר "טעות" במקרים מסויימים, אבל ההסבר אינו עומד לבדו אלא עם סיבה - מדוע ארעה הטעות בהכרח. אם כך, מדוע להתעקש על המונח "טעות" (שנושא אופי טעון ערכי-שיפוטי) ולא על ההסבר מדוע היא נוצרה?
|
|