|
||||
|
||||
מאז שיורש העצר הגיע לגיל שאפשר להתחיל, התחלנו לשתף אותו בסעודת ערב שבת. אלא שמהר מאד העברנו אל כירת הגורמה לערב אחר, והתחלנו לאכול אוכל "כיף" שאנחנו מכינים ביחד. בשבוע שעבר - פיצה תוצרת בית (כולל בצק שמרים שהנסיך (בן השלוש) רידד בשמחה, רוטב מעגבניות טריות והרבה הרבה גבינה טעימה מלמעלה), סלט גדול מהכל ועוגיות תוצרת כולנו לקינוח. אתמול אכלנו לבקשת הנסיך ספגטים ארוכים-ארוכים עם רוטב עגבניות אמיתי וכדורי בשר (כמאמרו:"טעים הפסטה נחשים הזה עם הקציצות"), סלט ולקינוח ג'לי ממיץ פירות. יאמי. |
|
||||
|
||||
מה אוכלים בשבוע הבא? (גבר בודד עם אשה וחתולה). |
|
||||
|
||||
לא יודעת. יוחלט ביום חמישי. |
|
||||
|
||||
על פי בקשת הנסיך, ארוחת השבת השבוע תכלול ככל הנראה: חלה מאפה בית (עם צינוקים כמובן) שניצלים קטנים עם ציפוי פנקו ושומשום טעים ברוקולי תפוחי אדמה פיצפונים בתנור עוד ברוקולי קלחי תירס ולקינוח עוגיה. או ג'לי. או סורבה אדום שהכנו ביחד שבוע שעבר. או סורבה חדש אם אמא תזכור להכניס את הקערה של המכונה לפריזר. |
|
||||
|
||||
המממ.. נשמע טעים,(חוץ מהצינוקים, האם הם ארוגמיים?). נ.ב. צריך להכניס את הקערה של המכונה לפריזר. |
|
||||
|
||||
צינוקים זה נפלא, במיוחד אלו. אבא שלי קונה אותם באיזו חנות ביפו שרק הוא מכיר (כנראה שמוכרים שם רק לבולגרים טהורי-דם או משהו כזה), והם ענקיים - בגודל אגודל של ילד - עסיסיים וטעימים בצורה לא חוקית. |
|
||||
|
||||
אלף פעם אמרתי לך - השם הוא תמרים! תמרים! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
שער ויקטור? "...שמעה שרה, קראה את הדוד שלה, שיש לו מפעל עם מאה חמישים פועל ופועלת, באו כולם, נתנו מכות למוריס. הביא מוריס החברים שלו מאשדוד, מבאר שבע, מאשקלון, מקריית שמונה, מהקרייה, משער ויקטור, הביא ויקטור. לקחו קרשים, לקחו אבנים, לקחו בלוקים, לומים, ברזלים, גרזנים והעיפו אחד על השני. והביאו את המשטרה, והביאו את המשמר האזרחי, והביאו את ה... את ה...הג"ע, והביאו כל מיני כוחות שאתה קורא אותם כוחות הבטחון, וכל מיני כוחות כאלה מאולתרים, והיה שם מלחמת עולם, מלחמה ענקייית ענקייית ענקייית! אז אני לא מבין, למה אומרים שהיונה מביאה את השלום?" (מתוך שירים במיץ עגבניות; מוריס והיונים, מתי כספי, עיבוד לסיפור של יהושוע סובול). |
|
||||
|
||||
תגובה 173665 |
|
||||
|
||||
הג"א: הגנה אזרחית. פיקוד העורף של מלחמת השחרור. |
|
||||
|
||||
וגם הרבה אחרי: כמדומני מאז ועד הקמת פיקוד העורף (1992). |
|
||||
|
||||
כשהשתחררתי משירות סדיר, סוף 1993, עברתי למילואים בהג"א (שהיה, אם אני זוכר נכון, ואני כנראה לא, כי הייתי שם רק חצי שנה, וגם זה בתיאוריה, חלק מפיקוד העורף). |
|
||||
|
||||
הג''ע- כך מתי כספי הוגה את המילה במערכון. כמו חתעול או גולעני. |
|
||||
|
||||
צינוקים זה לא תמיד נפלא. במעשיהו וכלא חרמון הצינוקים עשר, אבל ברמלה ושאטה סתם מבעסים ובנפחא בכלל על הפנים. תבקשי שם ביפו על תנאי, יותר עדיף. |
|
||||
|
||||
בן כמה הנסיך שהוא כבר יודע לבקש תפריטים כאלה? |
|
||||
|
||||
תגובה 479671 |
|
||||
|
||||
הצינוקים ריקים, או שהם ממולאים באנשים שלא שפר עליהם גורלם והם הושלכו לצינוק שנמצא בתוך חלה? |
|
||||
|
||||
את בטוחה שהרבים של צינוק זה צינוקים ולא צינוקות? __ אני לא בטוח, אולי אני סתם נסחף בגלל משקל תינוקות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם נועה בטוחה בזה, אבל אבן שושן המנוח - הוא בטוח היה. |
|
||||
|
||||
לשם הפגת תחושת הבדידות האוקסימורונית של האנטילופה, הוחלט שהארוחה הערב תכלול: דגי בקלה בתנור תבשיל שעועית ירוקה לחם קימל (עם שחורים פצפונים) זיתים משוק לוינסקי ולקינוח- מלון. אולי לקינוח שני אני אקפוץ להביא טילונים מהפיצוציה. |
|
||||
|
||||
זה גם הקינוח השני החביב עלי. |
|
||||
|
||||
בסוף לא היו צינוקים בחלה. מישהו אכל את כולם. אני לא רוצה לצאת בהאשמות כאן, אבל אני הייתי כל היום בעבודה, והחתולה לא אוהבת פירות משום סוג (טונה זה פרי או ירק?). |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא הייתי בסביבה, ויש לי עדים. (חשבת פעם שאולי הנסיך לא כל כך תמים כמו שהוא נראה?). וטונה זה מינרל. |
|
||||
|
||||
הנסיך לא כל כך תמים כמו שהוא נראה? הילד הזה נולד עם הבעה של נוכל קטן. הוא נראה בכל רגע נתון כאילו שהוא מתכנן מבצע עוקץ שכולל 37 איש, מתוכם שלושה לוליני קרקס, האקר בן 17 ומומחית חטובה במיוחד לשיטות לחימה אינדונזיות, עם תפקיד אורח קטן-אך-קריטי לחקיין אלויס קוריאני וללברדור מאולף היטב. הייתי צריכה לקרוא לו אושן במקום גל. |
|
||||
|
||||
עושה רושם טוב הבחור, חושבת שאולי הוא מחפש עבודה? (אחד מאחד-עשרה). ואיך יצא הסורבה? |
|
||||
|
||||
מה זה אחד עשרה ועל איזה אחד עשרה מדובר? |
|
||||
|
||||
משום מה הIMDB לא עולה כרגע, אז אני אצא כנגד כל אמונותי ואתן לינק כזה: |
|
||||
|
||||
אה, תודה. תהיתי גם אם יש ביטוי חדש ''אחד עשרה'', אבל זו סתם טעות הקלדה, כנראה. |
|
||||
|
||||
כן. מתבייש. |
|
||||
|
||||
' גל זה שם נפלא. קראתי בו לבני הכמעט לבנקיני והצהוב-צרוב ממלח ים. לשניהם. גם להוא בצרפתית לחופי בריטני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 137166, ששנים אני נושא עמי ובטוח משום מה שהיא של מאור גרינברג. |
|
||||
|
||||
לא שלי, אבל תודה :) |
|
||||
|
||||
מי שאוכל את כל הצינוקים, שישלם מחיר. לא יהיו לו צינוקים בחלה. |
|
||||
|
||||
אנחנו אכלנו קציצות כרישה סלט עגבניות ופלפלים קלויים פירה שעועית ירוקה חריפה ושתינו יין |
|
||||
|
||||
"גבר בודד עם אשה וחתולה" נשמע כמו אוקסימורון. מנין הבדידות? |
|
||||
|
||||
האשה אומרת שאני לא בודד, חתולה רחלי אומרת שאני באמת מורון, חלה מתוקה עם צינוקים מיפו וחמאה מלוחה, הם חלומו של כל גבר בלקני. |
|
||||
|
||||
אה, אתה אנטילופה בלקנית? |
|
||||
|
||||
פולניה-בולגריה, אבל מסיבות מובנות, גסטרונומיות ומוסיקליות, אני בלקנופיל קנאי. |
|
||||
|
||||
ג'לי ממיץ פירות = ביתי? מוכן מאפס עם ג'לטין והכל? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
איזו מלכה. זה מתכון מסובך? (אם כן, אל תטרחי). |
|
||||
|
||||
קונים חפיסת ג'לטין. קוראים את ההוראות. איפה שכתוב ''מים'' מחליפים במיץ פירות. מבצעים. |
|
||||
|
||||
גאון. לא סתם אני מחזיקה אותך. |
|
||||
|
||||
הוא מאוד נהנה להכין, בעיקר אם אפשר גם לעשות קצת בלאגן בדרך, אבל לאכול? מה לו ולעבודה הזרה הזו? |
|
||||
|
||||
גם אצלנו, מכין אתי הכל - שייק, סלט, לחם, מרק... רק את העוגיות הביתיות הוא אוכל בסוף. |
|
||||
|
||||
זה הדין אצלנו עם ביצים, וזה בדרך כלל מתחיל כבר בסופר, כשהוא מאתר במיומנות את ביצי ההפתעה של קינדר שה@$^^$& שמים ליד הקופה. מבקש אחת. מתפשר על חבילה של תריסר ביצים אמיתיות. מגיע הביתה, שובר בזהירות לכוס, מערבל עם מזלג, בוזק בזהירות מלח, שופך למחבת עם חמאה מבעבעת (הכל כמובן בהשגחת אמא), עוזר לאמא להפוך, והולך. |
|
||||
|
||||
"מחבת עם חמאה מבעבעת". מי קרא/זוכר "מלך עכברוש" של ג'יימס קאלוול? מתאבן מיוחד, הכנת חביתה בצריף של השבויים האמריקאים. אפשר להקריא לפעוטות כשהם לא רוצים לאכול |
|
||||
|
||||
איזו גבינה (על הפיצה)? |
|
||||
|
||||
מוצרלה מגוררת של ''גד''. |
|
||||
|
||||
בצהריים, שתי חלות טריות של אנג'ל (החלות הפשוטות, המלבניות, שמשום מה טעימות בירושלים פי עשר מאשר בכל מקום אחר בארץ) עם מגוון סלטים - טחינה, גזר חריף, כבד קצוץ, ירקות -, לצד סרוולד פרוס וקשקבל. הכל, איך לא, קנוי. בערב, פסטה עם פטריות ושמנת לצד סלט ירקות, ואם יהיה לי כוח, אולי גם פוקצ'ה אפויה. אתמול, אגב, אכלנו בערב חמין ספגטי ועוף. זה נהדר: רבע שעה של הכנות בבוקר, בתנור כל היום, מוכן ואהוב על ילדים בערב. |
|
||||
|
||||
אנא ספר איך מכינים את החמין שנשמע מאד טעים. (בעודי מכרסמת סלט חסה ענקי בנסיון להשיל 12 ק"ג). |
|
||||
|
||||
בשמחה. הגרסה הזו מבוססת על מתכון של חיים כהן, פחות או יותר - מעמידים שני סירים על האש - אחד לפסטה, ואחד שיכול להיכנס לתנור (למשל סיר ייעודי לג'חנון). מחממים תנור ל-100 מעלות (גם פלטה של שבת זה טוב). בסיר הפסטה מרתיחים מים, ממליחים (קצת יותר משממליחים מים לפסטה בדרך כלל), וזורקים פנימה חבילה של ספגטי או מקרוני. מבשלים את הפסטה שלושת רבעי בישול, ומוציאים לקערה. במקביל, בסיר השני מחממים שמן - משתי כפות ועד רבע כוס, לפי הדיאטה - ומטגנים חתיכות עוף שקודם פולפלו והומלחו כדבעי. העוף יכול להיות שלוש ירכיים מפורקות או עוף שלם מפורק, איך שבא. מטגנים עד להשחמה קלה משני הצדדים. מורידים את סיר העוף מהאש ומוציאים את העוף. שופכים את השמן (שעכשיו גם יש בו שומן עוף, ואוי ואבוי למי שזורק אותו) על הפסטה. מערבבים, ואם רוצים, מוסיפים עוד פלפל שחור. שמים בסיר העוף שכבה של פסטה, כמה חתיכות עוף, עוד שכבת פסטה, עוד עוף ובסוף פסטה. לא צריך להקפיד על הסידור הזה במיוחד. מוסיפים לסיר החמין חצי כוס מים ושמים אותו שוב על האש, מביאים לרתיחה, סוגרים, מעבירים לתנור ומחכים בין 6 ל-10 שעות. כתבתי בפירוט, אבל זה באמת מתכון קליל, ובהנחה שזוכרים להפשיר עוף קפוא יום קודם, גם לא צריך לקנות חומרים במיוחד. |
|
||||
|
||||
תודה רבה,אכן נשמע פשוט וטעים. |
|
||||
|
||||
יופי, עכשיו עשית אותי רעבה ברמה שפוקלס לא ישביעו לעולם. |
|
||||
|
||||
אם כך, הנה מעט משיער הכלב שנשך אותך: הכיני1 קציצות לפי טעמך 2, אותן תטגני בשמן בסיר רחב או מחבת עמוקה. הוציאי את הקציצות, אבל לא את השמן - בו תטגני ארבעה תפוחי-אדמה גדולים שנחתכו לקוביות קטנות (אבל לא מאוד קטנות). לאחר שתפוחי-האדמה השחימו, הוסיפי שני בצלים חתוכים לרבעים, וטגני עוד קצת. הוסיפי שלוש עגבניות חתוכות לקוביות גדולות, וטגני עוד טיפה. עכשיו צריך להוסיף את הקציצות, כוס מים (כן, זה יעשה פחשחשחש, אבל העגבניות כבר מיתנו את זה), מלח, פלפל שחור, פלפל אנגלי (או קינמון) ופפריקה מתוקה, לערבב, להביא לרתיחה, לכסות, ולבשל על אש קטנה-קטנה במשך שעה עד שעתיים. זה פשוט נורא כמה שזה טעים, ולכן עדיף להכין ביום חמישי, מתי שאפשר לקנות חלות בשביל לנגב את הרוטב. 1 - אני לא רות סירקיס, והשימוש בלשון נקבה רק מפאת מינה של הכותבת. 2 - מקור המתכון כאן, בבלוג של מסלנסקי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=11... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |