|
אבל עדיף מאשר אף פעם. המאמר אכן נפלא ומעיד על מקצועיות. אני מניח שהוא עיבוד של מחקר גדול יותר שנעשה בנושא.
במאמר הזה טוען הכותב כי דה-סנט' בשירת זך מתבטאת גם באופני הכתיבה ולא רק בתכנים. אולם כיצד זה מתבטא בריתמוס שהוא אחד מסלעי המאבק שבין זך לאלתרמן? הרי סביר כי שיר דה-סנט' דווקא הוא יהיה בעל ריתמוס נוקשה, חסר פשרות ולא כך היא. הרי שירת זך מתאפיינת בריתמוס רגיש מאוד, במוסיקליות עדינה. הייתי שמח אם מישהו יוכל להסביר לי עניין זה.
בעניין הריתמוס של אלתרמן. טענותיו של זך בנידון כבר הוחלשו אם לא הופרכו לגמרי. אני אישית מעדיף ריתמוס כזה ולכן פשוט לא מסוגל לקרוא את זך. אבל זה כבר עניין אחר.
|
|