בתשובה לרון בן-יעקב, 13/12/01 6:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתי יכול יהיה אדם לדעת שאכן הגיעה השעה והפוליטיקאים של ישראל הבינו/נאלצו להילחם באמת את מלחמת החירות של ישראל ? סימן אחד יכול להיות, שכאשר תקרא שביתו של מרוואן ברגותי ניתפס יחד עם אישתו וילדיו, לאישה ולילדים, *לא שלום*. כאשר ייעשה שימוש בבני משפחה ללחץ על מבוקשים, יכול יהיה אדם לדעת שמתכוונים באמת לחיות. ברור כשמש, לפחות לחלק מאיתנו, שתורם של אמצעים **יעילים מאוד** אילו עוד יגיע. כל השאלה כמה דם עוד נשלם. מי עוד לא יזכה להגיע ליום הזה. בימים שמחבלים יידעו שעורפם לא רק חשוף אלה מוכה ללא רחמים, כאשר כל מעגל הקרובים ייעלם/ישמש ככלי לחץ יעיל - ההתקוממות הטירורסטית תיעלם. כאשר מחבל ידע שאחרי פיגוע תחוסל משפחתו (רצוי המורחבת) נגלה כמה שהידים הוסגרו על ידי אחיהם, ובכלל כמה ישארו לאחר שהמשמעות תעבור ליהיות סוף משפחתו. צה"ל לא חייב לעשות זאת בעצמו, תמיד אפשר להכריז על מליצייה חמושה של קרובי נפגעי טירור הפועלת במחתרת. עד אז, כל השאר אילו ניסיונות למשוך זמן. למה? אין לדעת. מכה על עיראק בקרוב שבעטייה שווה, אולי, המתנת הדמים הזאת, מכה על לבנון וסוריה (אם כי מי שצופה באפגניסטאן, מוטב שיידע "שהברית הצפונית" במקרה הזה תהיה צה"ל, אבל אין לזלזל בגיבוי ובעיקר בנחישות האמריקנית שתפיח חיים בפוליטיקאים הרופסים של ישראל), ואולי זוהי משיכת זמן עקב חוסר מנהיגות טוטלית בישראל, או שמה שרידי דרך המחשבה ה"פרסית" (מלשון "פרס" -שר הכניעה הישראלי). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |