בתשובה לשוקי שמאל, 22/05/08 13:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואו. מישהו לא מסכים איתך, אז אוטומטית הוא משתייך לזרם הדתי/חרדי? כי לא. לחלוטין לא. התחנכתי בבתי ספר ממלכתיים-חילוניים עם רוב מוחלט של תלמידים מבתים שמאליים עד שמאליים-מאוד (כולל אגב, אחוז עצום של משתמטים מגיוס כשזה לא היה כזה פופולארי ומקובל, ולא, איש מהם לא טרח לעשות שירות לאומי במקום, אבל זה כבר סיפור אחר). אגב, ההתייחסות של רובם לאנשים שדעותיהם לא עולות בקנה אחד עם שלהם לא היתה מקבלת, או פתוחה, או ליברלית. למעשה - חופש הביטוי היה בעיניהם מוגבל אך ורק לדעותיהם שלהם (אבל גם זה כבר סיפור אחר). א. אין לי מושג מה אתה רוצה מחיי האומללים בלאו הכי. יש כאן נציגים לימין הדתי-לאומי - תטפס עליהם. ב. צרפת נתנה ערובות לפולין ולא נקפה אצבע. בריטניה נתנה ערובות זמן קצר לפני המלחמה, וגם לא נקפה אצבע. מכאן האשמת מדינות המערב בהפקרה. ג. אז? ד. גל שלישי של בעלות הברית כלל מדינות כמו דנמרק, נורבגיה, הולנד ובלגיה. הן אכן הצטרפו *לאחר* שהותקפו. בדיוק הטענות שנטענו לפני מספר תגובות, ועל זה כל הדיון (או ליתר דיוק - החלק הזה של הדיון בדיון). ע"ע תגובה 478539 ה. כמדומני חיילים הודים נלחמו בצבא בריטניה במלח"ע 2. ו. זה שרוזוולט נאלץ לפעול נגד מגמות הבדלנות (לא, אני לא יכולה באמת להאשים את האמריקאים בבדלנות - מלח"ע 1 הביאה להם רק צרות - ולהם היה גם אסון טבע להתמודד איתו בנוסף למשבר הכלכלי, אני גם לא יכולה באמת להאשים את הבריטים בפייסנות - אף אחד לא רצה מלחמה נוספת אחרי מלח"ע 1) - לא משנה את זה שהיה רוב אמריקאי שלא רצה להלחם? מ.ש.ל. מה שרוזוולט היה צריך להתמודד איתו לא משנה לענייננו. השורה התחתונה היא שארה"ב אכן הצטרפה למלחמה באופן *אקטיבי* רק אחרי פרל הרבור. אלה העובדות. גם אם קודם לכן היא סייעה באספקה ונשק. "מסע תעמולה לנוער מתבגר" אחותך. ז. נכון. ע"ע תשובה ו. ע"ע תגובה 478539 מ.ש.ל. ח. לא ביאלטה עסקינן, אלא בהפקרת פולין וצ'כוסלובקיה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. לא עם סיומה. ט.מטבע הדברים אנחנו מזדהים יותר עם המערב מאשר עם ברה"מ, ו(אלא אם אנחנו חברי מק"י בימיה הטובים) אנחנו מבקרים את המערב על ויתוריו, ולא את ברה"מ על ויתוריה. בברה"מ אולי היו כאלה שביקרו את סטלין על ויתוריו ביאלטה. אנחנו יודעים איך הם גמרו. י. ארה"ב יצאה מנצחת ובמצב כלכלי מצויין מהמלחמה - אכן כן. היא גם לא נלחמה על שטחה. בריטניה, לעומתה, ויתרה תוך מספר שנים על רוב הקולוניות שלה. היא כן ספגה הפצצות רבות שגרמו נזקים, ובמשך שנים רבות אחרי המלחמה היה נהוג בבריטניה קיצוב על מזונות. בריטניה איבדה במלחמה 450,400 איש, שאמנם זה כלום לעומת ה-23,100,000 של הסובייטים (הרבה מזה, אגב, באשמת הסובייטים עצמם), אבל זה עדיין 0.94% מהאוכלוסיה, שזה מתקרב - לאחוז שאיבדה ישראל במלחמת השחרור. כ. ההתנצלות מתקבלת. אנא ממך, אם אתה רוצה לתקוף מגמה ציבורית, אתה מוזמן לעשות זאת כהודעה בלתי תלויה, ולא להאשים אותי בכל מה שאתה לא אוהב במדינת ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי במשך זמן רב להזכר היכן ראיתי בזמן האחרון קמפיין העושה את ההשוואה ישראל=צ'מברלין תוך מחזור של כל הקלישאות המשומשות על צ'מברלין, ומדוע יש לי אסוציאציה חזקה כל כך ל"מסע הסברה לנוער מתבגר". רק עכשיו נזכרתי: זהו העיתונאי אראל סגל איש בית"ר וידיעות אחרונות (אני חושב). זה מזכיר לי גם מדוע המסע הזה כל כך מרגיז אותי: ההשלכה האוילית מעולם הכדורגל הבנוי על קצה נעלו של חלוץ הקבוצה אל הנסיון לצמצם היסטוריה אנושית בעייתית, מורכבת ורבת משתתפים למגבלותיו ולקויותיו של איש אחד (צ'מברלין). כך משכיחים את העובדה כי הפייסנות המערבית כלפי היטלר היתה פרי רצונו הדמוקרטי ועמדותיו של ציבור האזרחים המערבי ולא תוצר מקרי של טפשותו או תמימותו של מנהיג פוליטי אחד לא בולט במיוחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |